עומר מזרחי

מהג'ונגל לחלל החיצון / עומר מזרחי מהג'ונגל לחלל החיצון / עומר מזרחי איור

מהג'ונגל לחלל החיצון / עומר מזרחי

פלטת הצבעים [...] לא רק מבדילה בין שני ההיפופוטמים אלא נותנת תחושה ויזואלית של חום וחיוניות בכל פעם שמתוארת עבודת הצוות, החלומות, והחברות של שילה וחבריה לג'ונגל.

כיצד תטפלו בפוני מעופף כיצד תטפלו בפוני מעופף איור

כיצד תטפלו בפוני מעופף / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרם של פיליפ ריב ושרה מקינטייר, "קווין והבריחה הגדולה"

אפיון הדמויות של מקינטייר הוא חלק ממה שיוצר את ההומור. רובן מעוגלות ובעלות ראשים גדולים או פרופורציות לא הגיוניות. הפרופורציות של קווין עצמו מצחיקות: הוא עגול וענקי, הראש שלו קטן וחמוד, והכנפיים שלו קטנטנות כל כך שברור שהן לא יוכלו לסחוב סוס בגודל שלו.

הקשת החבויה בענן הקשת החבויה בענן איור

הקשת החבויה בענן / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרו של טים הופגוד, "רפאל הענן שחיפש חיוך"

הסגנון הנאיבי של האיור מדבר אל ילדים. מלבד העובדה שהוא מעודד את הדמיון, הוא גם נגיש יותר עבורם. הוא לא מנסה להיראות מהוקצע או מדויק (על אף שיש בו הרבה מחשבה ודיוק של יד אמן בוגר), ולכן עבור ילדים זה מרגיש כמו משהו שהם יכולים ליצור.

לפרק את הסטריאוטיפים לפרק את הסטריאוטיפים איור

לפרק את הסטריאוטיפים / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרה אליס אוזמן, "עוצר נשימה"

ברגע שהסטריאוטיפים מתפוררים, כל אדם יכול להזדהות עם הדמויות האנושיות שבספר. אין דבר שעוזר לקרב לבבות יותר מאשר לראות את האדם האנושי שמאחורי סטריאוטיפ ה"הומו".

העולם התחתון העולם התחתון איור

העולם התחתון / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרם של ארון ריינדולס ופיטר בראון, "התחתונים המפחידים שלי"

אי אפשר להתעלם מהדבר הבולט ביותר באיורים: כולם מאוירים בשחור-לבן, פרט לתחתונים הירוקים. זוהי מחווה ברורה לסרטי האימה של שנות ה-50 ובאופן ספציפי יותר לתוכנית האימה "איזור הדמדומים".

ספר שקוראים עם העיניים ספר שקוראים עם העיניים איור

ספר שקוראים עם העיניים / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרה של דבורה מרסרו, "בתוך צנצנת"

"בתוך צנצנת" הוא ספר שקוראים עם העיניים. עוד לפני שפותחים את הספר אנו נחשפים לכריכה עוצרת נשימה המלאה בפרטים ובצבעוניות, ומבינים שמצפה לנו בספר הזה חגיגה איורית שאכן רק מעלה את הרף בכל מעבר מכפולה לכפולה.

לרשימות נוספות
להט"ב ב"דיסני" - חזון או מציאות? להט"ב ב"דיסני" - חזון או מציאות? רשימות ומאמרים

להט"ב ב"דיסני" - חזון או מציאות? / עומר מזרחי

מחשבות על יצוג להט"בי ב"דיסני" בעקבות הסרט "ראיה והדרקון האחרון"

העמידה הזו על הגדר, שמאפשרת ל"דיסני" לאכול את העוגה הלהט"בית ולהשאיר אותה שלמה (וללא חרמות) יוצרת בדיוק את ההיפך. שהרי הבעיה בקוויר בייטינג היא שאינקלוסיביות מרומזת רק מתחמקת מלתת תשובות חד משמעיות

להציל ולהינצל להציל ולהינצל איור

להציל ולהינצל / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרו של יניב שמעוני, "אח מפח"

העיניים העגולות והגרוטאות שנראות כמעט כמו אוזני ארנב הופכות אותו לדמות חביבה, מעין חיית מחמד, והאיורים המבריקים של מחוות גוף – כמו ישיבה משוכלת רגליים של ילד, או התגנבות סטייל סקובי-דו באישון לילה – משקפים לנו את האופי האמיתי של האח מפח, ללא מילים כלל.

השתיקה היא שיר השתיקה היא שיר איור

השתיקה היא שיר / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרם של ז'אן פייר סימאון ואוליבייה טאלק, "שיר שמרפא דגים"

כשמחמוד, שבא מן המדבר, אומר ש"שיר זה כששומעים את לב האבנים כשהוא פועם". הטקסט אמנם פואטי ומטאפורי בפני עצמו, אבל האיור מספק לנו את הסיפור שנעדר ממנו – מחמוד מתגעגע בדמיון לביתו שבמדבר, למקום הולדתו ומנהגיו, ולכן הוא מאזין ללב האבנים.

משיכות מכחול נדיבות משיכות מכחול נדיבות איור

משיכות מכחול נדיבות / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרה של אליסון גרין, "נדיבות"

אמנם יש סגנונות שונים לחלוטין זה מזה, אך בכל זאת יש ביניהם גורם מאחד – הם עוסקים בטוב לב, ונמצאים תחת ספר אחד. [...] ככל שהשוני חוזר על עצמו שוב ושוב בכל כפולה, בכל דף, ולפעמים כמה פעמים בתוך אותו הדף – מתחדד אפילו יותר שמדובר בגישה איורית ולא אוסף רנדומלי של איורים.

בעקבות הדב הבלש בעקבות הדב הבלש איור

בעקבות הדב הבלש / עומר מזרחי

רשימת ביקורת על ספרו של גלעד סופר, "הבלש דב ותעלומת האוז הנעלם"

הבלש דוב שואב המון השראה מעולם הקולנוע הבלשי והפילם נואר [...] בשימוש בפורמט המוכר של ה"וידוי" של הבלש. הווידויים הללו והפניה אלינו, הקוראים, שיודעים עד כמה הוא רחוק מאוד מהאמת, מעצימים את הפער, וגורמים לנו לצחוק על הרצינות התהומית שבה הדוב לוקח את עצמו ואת החקירה.

העולם העומד מלכת העולם העומד מלכת איור

העולם העומד מלכת / עומר מזרחי

ביקורת על הספר "מחכים לנסים" של שירה גפן, אתגר קרת ועובדיה בנישו

בנישו שותל באיורים באופן מתוחכם סמלים שחרוטים לכולנו בתודעה התרבותית. כשאנחנו מפענחים אותם באופן תת מודע - נוספת שכבת מורכבות למסר של כל האיור.