ערן שחר
פרויקטים מיוחדים
מצעד היצירות האכותיות לילדים ולילדות לשנת 2015 - חלק 2
בחלק השני - הענקת עיטור הצטיינות בתחומים: ספר נוער מקור, ספר נוער מתורגם, ספר לראשית קריאה, פרסום קלאסיקה עולמית
כמיטב המסורת, גם השנה אנו חוגגים את היצירות הספרותיות שפורסמו בישראל עבור ילדים וילדות. ביקשנו מכותבים קבועים ב"הפנקס" וממומחים לספרות ילדים ונוער, לבחור את היצירות המעולות ביותר שראו אור השנה.
איור
כשמציירים אותיות / ערן שחר
רשימת געגועים לאיניציאלים
כשלושים שנים עברו מאז, אך הזיכרון חי בי לגמרי: כיצד שכבתי במיטתי כשעל ברכי הכפופות תחת השמיכה נשען הספר "סיפורי התנ"ך עם ציורים צבעוניים". מעבר לסיפורי המקרא שהִלְכוּ עלי קסם, מעבר לאיורים מלאי החיוּת בצבעוניותם העזה, מעבר לאלה היה שם עוד משהו - היו האותיות עצמן שצייר פ. שרגני: האותיות הגדולות המצוירות שפתחו פרק. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מדוע בעצם האיניציאלים כמעט שנכחדו מספרות הילדים והנוער? האם משיקולים כלכליים ורצון לחסוך בהוצאות איור? האם מתוך תפיסה אסתטית שמושכת לקו מודרני יותר? האם האיניציאלים נתפסים היום כאסתטיקה אנכרוניסטית? האם למגבלות טכניות של פרופורציות בין האיניציאל המנוקד לשאר אותיות השורה יש יד בדבר?
ספרות
אהבה מיתולוגית / ערן שחר
רשימת ביקורת על הספר "אמור ופסיכה", וגלגולי הסיפור המיתי
למרות שכיחות המיתוס בקבצים השונים, הוצאת הספר מבורכת ומהווה תוספת חשובה לז'אנר סיפורי המיתולוגיה. רונית חכם עיבדה את המיתוס בחכמה, היא השתדלה מאד להיות נאמנה למקור הרומי, לארוג תוכן עדין משלה, ידעה היכן להרחיב והיכן לקצר (הושמטו לדוגמה מספר ניסיונות התאבדות של פסיכה ומעשי הנקמה הרצחניים שלה באחיותיה). היא מספרת בצורה קולחת את הסיפור לאורו של המיתוס לא רק ברמת סדר האירועים, אלא נאמנה למקור גם בהלך הרוח ובדיאלוגים של הדמויות.
פרויקטים מיוחדים
מצעד היצירות האיכותיות לילדים – שנת 2012, חלק 2
בחלק השני הענקת עיטור הצטיינות בתחומים: ספר שירה, תרגום, סרט אנימציה, תרומה משמעותית, קומיקס, אלבום מוסיקלי.
ביקשנו מהעוסקים בתרבות לילדים על גווניה השונים, מתוך הערכה לטעמם וניסיונם, לבחור את מיטב היצירות שנעשו השנה לילדים. מתוך כוונה להעניק במה ליצירות איכותיות לילדים, החלטנו לציין את היצירות החשובות של 2012.
כללי
בלי לומר מילה / ערן שחר
על ספרים מאוירים ללא טקסט
בהכללה לא כל-כך גסה ניתן לומר שספרים אילמים אינם סיפור הצלחה כלכלי. הם סובלים מנחיתות מעמדית ביחס לספרי הילדים האחרים. סיפור המסופר בציורים בלבד אינו נתפס בד"כ כספר אמתי או רציני דיו. המדיום לא לגמרי מצליח להתאקלם כאן. ההורים מדפדפים בחנויות, מנסים להשלים פערים בגין העמודים עליהם דילגו, מנסים להבין את הפואנטה. זה נחמד בעיניהם, אבל לרוב נתפס כגימיק. הם רוצים שהילד "יקרא", או "ישמע" סיפור, שפה, מילים.
איור
על קוצו של קוד / ערן שחר
דוגמאות לספרים בהם הברקוד הוא חלק מהעיצוב
לפרנסתי אני מנהל חנות ספרים שבה כששת אלפים כותרים של ספרי ילדים. לעתים אני חש שאני מנהל בית יתומים ענק שבו אלפי הילדים מתחרים ביניהם על תשומת ליבם של המשפחות שנכנסות לסוכנות האימוץ שלי. התחרות קשה. כמו בחיים, לתינוקות, לספרים החדשים, קל יותר מאשר לוותיקים. בסופו של דבר הספר אמור למצוא חן, להיבחר, להילקח לקופה ולהימכר.
