פוליטקלי קורקט

לאן נעלמו העלילות? לאן נעלמו העלילות? כללי

לאן נעלמו העלילות? / תמר הוכשטטר

או: מתי בפעם האחרונה קראתם ספר ילדים מעניין?

כאשר אנחנו תופסים את ילדינו כשבריריים מבחינה נפשית ואת עצמנו כאחראיים בלעדיים לשלמות אותה הנפש, אנו הופכים להיות זהירים מאוד. ככותבים אנחנו הופכים לשופטי מוסר עליונים, פסיכולוגים מומחים, ובמילים אחרות: רוצחי עלילות וקונפליקטים.

הקול יוצא החוצה הקול יוצא החוצה ספרות

הקול יוצא החוצה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של אנג'י תומאס, "השנאה שנתתם"

גם בספר שמסופר בגוף ראשון ונצמד לתודעת הדמות הראשית, צריך לשים לב לרגעים מכוננים; רגעים של תובנה מסחררת, לקח שלא יישכח, או אמת פנימית שפורצת החוצה.

המהדורה המקוצרת המהדורה המקוצרת ספרות

המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין

על הספרים "ליבי", "דרמה", "שקר אמתי"

אחת הנקודות המורכבות שאנחנו חוזרים ונדרשים אליה לא פעם בעת דיון בספרות ילדים ונוער היא העובדה שזוהי ספרות עבור קבוצת גיל אחת שנכתבת על ידי מי ששייכים לקבוצת גיל אחרת. ועל אף שכל המבוגרים היו פעם ילדים או מתבגרים, מרחק הזמן והפרספקטיבה מניבים לא פעם סיפורים שעל אף איכותם הבסיסית כסיפור - חסרה בהם אותנטיות של ממש.