פחד
איור
הכול תלוי בנקודת המבט / מור פוגלמן-דבורקין
מהדורה מקוצרת על הספרים "הפחד שלי ואני", "אבא שלי היה פעם כזה מגניב" ו"אמיליה והכובע"
בצל אותם בניינים, מאוירים החיים האנושיים בצבעוניות עשירה וחמימה המשדרת חיות ופעלתנות, וסיכוי למצוא יופי, השראה וקהילה גם בתוך העיר. ואכן, ככל שהסיפור מתקדם ואמיליה מוצאת את כל אלה, גם הבתים והרחובות מקבלים גוונים חיים יותר.
יצירה מקורית
הי, סבתא / מיה מיטב, איור: כנרת נעם
סיפור קצר מאת מיה מיטב
אמא ואבא אומרים לי שאני צריכה להיות עצמאית. אני גם מקנאה בחברות שלי שכבר חוזרות לבד הביתה מבית הספר, ותמיד אני צריכה להמציא כל מיני תירוצים כדי שלא יצחקו עלי, ובאמת שרציתי לנסות גם, אבל אני...
ספרות
המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין
על הספרים "אריה בן-נעים ה-14", "היונה שסבלה מפחד גבהים", "הסיפור על יואב ששלח את המשפחה שלו בדואר"
בחירת שם לתינוק שנולד היא החלטה כבדת משקל, שמביאה בחשבון הקשרים משפחתיים ותרבותיים, חלומות, תקוות ונבואות. ובכל זאת, למרות כל הכוונות הטובות, מסתובבים בינינו לא מעט אנשים שהיו מחליפים בשמחה את שמם
ספרות
הגברים פוחדים בלילה / תמר הוכשטטר
רשימת ביקורת על ספרו החדש של גלעד סופר, "עזרא"
סופר רומז שאנחנו אוהבים לפחד ומקיימים דיאלוג תמידי עם הפחד. לכן אבא של דנה צופה בסצנה מעוררת אימה (על אף שהיא שטופת אור) בסרטו של היצ'קוק "מזימות בינלאומיות" ומאותה סיבה תלויה בסלון, על הטפט המונוטוני, תמונתו של מונק "הצעקה"
ספרות
"לקרוא סיפור אימה זה תמיד לחזור לילדות"
על אימה ופחד בספרות ילדים ונוער - למה צריך את זה ומדוע ילדים אוהבים כל כך לפחד?
האימה מתמודדת עם שדים, גם פסיכולוגיים וגם תרבותיים. היא מדברת על סודות, שאף ז'אנר אחר לא מדבר עליהם. הסיבה שסיפורי בלהות משפיעים עלינו, מפחידים ומאיימים עלינו (על אף שאנחנו יודעים שזה רק "כאילו", שזה רק ספר או סרט), היא שהם מדברים עם חומרים נפשיים מודחקים, ומעוררים אותם לחיים, מאווררים אותם, מספקים להם מפלט. ספרי אימה לילדים (אבל לא רק לילדים) תמיד מספרים, ברובד הסמוי שלהם, על סודות שעולם המבוגרים, והמידע שהוא מספק, לא משככים.
