פיקסאר

לוקה - חיסון ג'יבלי נגד פיקסאר לוקה - חיסון ג'יבלי נגד פיקסאר במה ומסך

לוקה - חיסון ג'יבלי נגד פיקסאר / יוני שלמון

רשימת ביקורת על הסרט "לוקה", לאור המשבר של "פיקסאר"

במשך שנים, "פיקסאר" לא "פנו אל ילדים ולילד שבמבוגר" כפי שוולט דיסני תאר את סרטיו, אלא להפך. הם חיפשו את המבוגר שבילד. וזה ש"לוקה" נותן מקום לחוויה ילדית תמימה, מאפשר לצופה להתמסר לחוויה קולנועית מלאה, פשוטה ועמוקה יותר.

יש שריף חדשה בעיר יש שריף חדשה בעיר במה ומסך

יש שריף חדשה בעיר / יוני שלמון

האם הייתה הצדקה, לאחר כעשור, לשוב ולהוסיף רביעי לטרילוגיית הסרטים? התשובה היא כן

העברת סמל השריף לג'סי משקף את זה שהמערכת הערכית הישנה והשמרנית ממשיכה להתקיים אך היא עוברת שינוי. לא עוד מנהיג גבר, אלא מנהיגה אישה שמסמלת העצמה נשית. כך שהעולם הישן בו יש היררכיה, משפחתיות, אל (ילד) וערכים מתקיים במקביל לעולם אחר עם גבולות פתוחים שגם הם מושפעים מפמיניזם מאוחר.

קוקו: בין שם פרטי ומשפחתי קוקו: בין שם פרטי ומשפחתי במה ומסך

קוקו: בין שם פרטי ומשפחתי

על סרט האנימציה המצליח "קוקו" במסורת אולפני פיקסאר ואל מול עולם בו המשפחה המסורתית הולכת ונעלמת

יוצרי הסרט המצליח "קוקו", מבית אולפני פיקסאר, מעבירים מסר המעסיק יצירות רבות מהעת האחרונה - איחוד המשפחה המסורתית וגישור על פערי הדורות. התוצאה אינה מתבטאת רק ברמת דמויות ועלילת הסרט אלא גם ברמה הפשוטה של חווית צפייה קולנועית משותפת המצליחה למשוך גדולים כקטנים. חוויה שעדיין מייחדת את פיקסאר על פני מתחריהם הרבים בעולם האנימציה המסחרית.

העתיד מאחורינו העתיד מאחורינו במה ומסך

העתיד מאחורינו / יוני שלמון

על הסרט החדש של אולפני פיקסאר "מכוניות 3", ומה הוא אומר לנו על הבוז שחשים יוצרים עכשוויים להווה

פיקסאר, בחייהם הקצרים, עברו את מה שגיבורם, מכונית המירוץ ספידי מקווין, עבר: הם הצליחו בתנופה אדירה כאשר הוכיחו את כוחם של סרטי האנימציה הממוחשבת עם סרטיהם הראשונים, שהפכו לקלאסיקות מידיות. בעודם נקלעים לאבדן דרך במהלך חיפוש כושל אחר רצף העשייה האמנותית שלהם הם מיתגו עצמם כ"מנטורים" וככאלו ש"יודעים לספר סיפור רגשי".

טוב, אבל לא מצוין טוב, אבל לא מצוין במה ומסך

טוב, אבל לא מצוין / סיון דוידוב

רשימת ביקורת על הסרט "הדינוזאור הטוב" של פיקסאר

קשה להצביע על סיבה עיקרית ומוצקה אחת מדוע הסרט החביב הזה, שהצפייה בו היא בסך הכול די מהנה, לא מצליח להתרומם הרבה מעבר ל"בסדר", וזאת על אף סצנה בלתי נשכחת ומרגשת עד כאב ודמעות מהזן הזולג, הממוקמת לקראת סופו.

קליל מבחוץ וקשה מבפנים קליל מבחוץ וקשה מבפנים רשימות ומאמרים

קליל מבחוץ וקשה מבפנים / סיון דוידוב

רשימה על הסרט החדש של אולפני פיקסאר, "הקול בראש"

ב"פיקסאר" חששו שהסרט יהיה מורכב מדי עבור רמת ההבנה של קהל היעד שלהם - הילדים. לפני שנה הם ערכו הקרנת מבחן כדי לבחון את זה. הילדים הבינו. השילוב של נושא עמוק ומעניין עם סיפור מרגש שכל ילד או מבוגר יכולים להזדהות אתו, ושל עבודת אנימציה מרהיבה וחוויה בידורית מהנה מאין כמוה - הביאו את הסרט למעמדו הבכיר בעולם סרטי הילדים, ועושה רושם כי מקומו בפנתאון סרטי הילדים של כל הזמנים כבר מובטח.

לרשימות נוספות
למפות את הטריטוריות הנעלמות למפות את הטריטוריות הנעלמות במה ומסך

למפות את הטריטוריות הנעלמות / נעה מנהיים

מסע בהיסטוריה של הרגשות בעקבות הסרט "הקול בראש"

לאחרונה התגייסו אולפני "פיקסאר" למשימה, ולאחר שהוכיחו כי לצעצועים יש רגשות ("צעצוע של סיפור"), לדגים יש רגשות ("מוצאים את נמו") ולמכוניות יש רגשות ("מכוניות"), הם מתפנים לגלות כי גם לרגשות יש רגשות. "הקול בראש", סרטו החדש של הבמאי פיט דוקטר, שנולד מניסיונותיו להבין מה לעזאזל מתרחש במוחה של בתו הצעירה, מתבסס באופן הדוק על מחקרים עדכניים בתחום המוח, ועוסק בחמישה רגשות בסיסיים, וסצנת הסיום שלו מבהירה כי הם משותפים לכל בני משפחת היונקים, כולל כלבי בית וחתולי מחמד: שמחה ועצב, גועל, כעס ופחד.

על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' במה ומסך

על אליטיזם או: מה קורה בין 'רטטוי' ל'משפחת סופר-על' / יוני שלמון

על שאלת קריסת האליטות בשני סרטי אנימציה מרכזיים

בסצינה נפלאה ומרכזית בסרט, אנטון טועם את המנה המיוחדת שרמי העכברוש הכין לו, הרטטוי. במבט ראשון אנטון בז לבחירה להגיש לו רטטוי. הרי כיצד ניתן להרשים אותו עם מנה כה כפרית ופשוטה כמו רטטוי? אבל ברגע שהוא טועם אותה נופלת לו העט מהיד והנה בדמיונו הוא שוב ילד מסכן שחזר מבית הספר ומנוחם על ידי קערת רטטוי שאפתה לו אימו. אבל כדי לתת לנו חויה שאינה אודיו-ויזואלית מופשטת אלא מאוד קונקרטית ומרגשת, בראד בירד תאר את החויה הפרטית של אנטון אגו עם חויה שהיא בו בזמן אוניברסלית (ילד מנוחם על ידי אימו בעזרת אוכל) וגם אישית מאוד (זיכרון ילדות ספציפי של דמות ספציפית עם מאכל ספציפי). האם זו הייתה מטאפורה או שאנטון באמת נושא זיכרון ילדות כזה?