פיקצ’רבוק


חגיגה של תפיסה ילדית / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרם של אורית גידלי ועומר הופמן, "חד-קרן מסוג קרנף"
משום שעפריקי לא הסתפקה בהתנגדות עיקשת שהקרנף הוא חד-קרן, אלא יצרה חיבור ייחודי בין העובדה הקונקרטית לתפיסה הסובייקטיבית, היא וחברותיה ניכסו לעצמן את נקודת המבט החיצונית המדכאת, ודרך השפה קבעו בעלות על הביטוי העצמי שלהן.


הגשמה של חלום ילדות / יותם שווימר
על ספרה החדש של עינת צרפתי, "ארמון החול"
צרפתי נצמדת למאפיין סגנוני מרכזי שבא לידי ביטוי גם ב"השכנים", והוא ההצצה. את בניין הדירות הסטנדרטי שמאחורי כל דלת שלו מסתתר עולם ספציפי אותו מדמיינת הגיבורה, מחליף עתה ארמון חול המקבל אפיון מלכותי, מופרז


האיור הוא ה"ביג דיל" / עומר מזרחי
ביקורת על המהלך האיורי בספר "חיים על מאדים" מאת ג'ון אייג'י
הפער באינפורמציה נוצר ממש מההתחלה ועד לרגע השיא. רגע לפני הגילוי הגדול למשל, בוחר אייג'י להאט את קצב האיורים ולהציג את הילד בפריים קולנועי מאוד ודרמטי. כלומר, האיור והקצב רומזים לנו שמשהו גדול עומד לקרות.



מה קורה ומעניין - ספטמבר 2019
תערוכות, קולות קוראים וחדשות מתעשיית תרבות הילדים המקומית והעולמית
פסטיבל הספרים של ברוקלין, שבוע העיצוב לילדים בהלסינקי, ההוביט ביידיש, פיטר פן, ספרים עם סודות נייר, סדנאות ועוד


המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין
על הספרים: "הילדה שניסתה", "הספרייה הניידת ממריאה", "חוצי"
אחת התחושות המלוות את תקופת הילדות (למבוגרים יש, משום מה, נטייה לשכוח אותה), היא התחושה של חוסר אונים וחוסר מסוגלות. בעולם שאינו מותאם למידתך, בו אתה שומע לא פעם שאתה קטן מדי/ צעיר מדי/ נמוך מדי/ חלש מדי מכדי לעשות דבר זה או אחר, ילדות וילדים מפקפקים בעצמם לא פעם.


שבע בום! עומר הופמן
על פריסה ויחסים בין סיפור ואיור בשבעה שלבים
זה הספר הראשון שכתבתי ולכן אולי, תהליך האיור היה מורכב יותר. ההזדהות שלי עם הטקסט הייתה מוחלטת למדי. לקח זמן רב לייצר נרטיב איורי לטקסט והפריסה השתנתה פעמים רבות עד שהתגבשה סופית.