קולנוע

המכשפה והכרת "האני" / ד"ר גתית שמעון

על השינויים בייצוג התרבותי של המכשפות

להלן רשימת אסוציאציות מייצגת בהקשר למכשפות: כיעור מעבר לנתפס, אף ארוך עם יבלת בקצה החוטם, כובע מחודד, מטאטא מכושף, צחוק מרושע וחתול ו או עורב (שחורים כמובן) כבני לוויה. מבחינה מעשית נוהגות המכשפות לזמום, להסית, להתחפש ולהפוך אנשים לבעלי חיים (צפרדעים ועכברים הם אפשרות מועדפת).

הסופרנו שבתוך כולנו / רחלה זנדבנק

על המעבר של "ארץ יצורי הפלא" מספר כרוך למסכי הקולנוע

ספייק ג'ונז יצר סרט נפלא, שהוא אכן פרשני, אבל פרשנות כל כך ויזואלית, יצירתית, מרגשת, מסועפת ומורכבת, שלא במקרה סנדק עצמו אוהב אותו אהבה גדולה.

בין מציאות לדמיון - כוחו של הכוח המדמה / ד"ר גתית שמעון

על היחסים המורכבים בין דמיון ומציאות בספרות וקולנוע

ובאמת, מה עם הדמיון? האם היכולת להתנתק ולחיות בעולמות ומציאויות שאינם קיימים היא בחזקת הישג או תלישות מסוכנת? האומנם צריך להקצות לדמיון זמן ומקום או אולי דווקא לדבוק בריאליה מפוכחת, כבר בגילאים רכים?

קסמן של אגדות / ד"ר גתית שמעון

לכל מבוגר יש את אגדת הילדות ((חלק מן היצירות אשר תדונה במאמר זה מתאימות יותר להיחשב כ"מעשיה" מאשר "אגדה". זאת, בהסתמך על הגדרתו הספרותית - מילונית של אשר א' ריבלין ("מונחון לספרות") המאפיינת את המעשייה כעלילת בדיון, מלאת מסתורין וקסם

פו הדב נקלע למלחמה הקרה / מאשה צור-גלוזמן

דמותו כפי שעובדה על ידי חברת דיסני האמריקאית לעומת דמותו באנימציה הרוסית

כששומעים את צמד המילים "פו הדב", לרוב צצה בתודעה דמותו של דב צהוב עם חולצה אדומה הטובל כפותיו בצנצנת דבש. אין זה מפתיע, כיוון שזהו הייצוג הנפוץ ביותר של הדב המפורסם בחצי הכדור המערבי.