קומיקס


ככה זה נראה בקומיקס - ראיון עם רינת פרימו ועדי אלקין
על תהליך יצירת הקומיקס "זלמן" ומעמדו של הקומיקס כמדיום ספרותי
התפיסה שספר עם הרבה איורים ומעט מילים הוא ג'אנק, היא מכעיסה ומגוחכת, ולצערי הרב נפוצה גם בקרב הרבה הורים ישראלים. איכות יצירה לא נמדדת על פי מספר המילים. יש ספרים מבריקים בני חמישים עמודים, וזבל מוחלט עב כרס.


הרבה מעבר לסטריאוטיפ / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על הספר "נימונה" מאת נואל סטיבנסון
באיזון מדויק בין טקסט לדימוי - ריבועי הקומיקס בהם אין טקסט בכלל אלא רגע איורי מדויק, משאירים עלינו רושם רגשי משמעותי יותר. ברגע שסטיבנסון מראה את הסיפור יותר מאשר מספרת אותו מילולית – היא הופכת אותנו לקורא פעיל


סיפור על שני חברים / דב אלפון
בלעדי - אחרית הדבר שכתב דב אלפון על יוצרי "ניקולא הקטן", והפרק הראשון מתוך הספר השלישי בסדרה, "ההפסקה הגדולה של ניקולא הקטן"
הסיפורים נכתבו לאט, תוך הקפדה על כל מילה, על כל ניואנס, על כל פרט. כמו יצירות מופת רבות אחרות, ההצלחה לא היתה מיידית. הוצאת "דנואל" שקלה להפסיק את הפצתו, והעורך הראשי היה צריך לאיים בהתפטרות כדי ש"ניקולא הקטן" לא יועלם מהקטלוג. הוא ניצל, כיאה לגיבור מיתולוגי, בדרך נס.



המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין
על הספרים: "הילדה שניסתה", "הספרייה הניידת ממריאה", "חוצי"
אחת התחושות המלוות את תקופת הילדות (למבוגרים יש, משום מה, נטייה לשכוח אותה), היא התחושה של חוסר אונים וחוסר מסוגלות. בעולם שאינו מותאם למידתך, בו אתה שומע לא פעם שאתה קטן מדי/ צעיר מדי/ נמוך מדי/ חלש מדי מכדי לעשות דבר זה או אחר, ילדות וילדים מפקפקים בעצמם לא פעם.


תשובה חגיגית לשאלה סבוכה / טלי עמית-כוכבי
על ספרן החדש של שהם סמיט ועינת צרפתי
כביטוי מובהק ומבורך, לטעמי, לאג'נדות של היוצרות, צרפתי עשתה מאמץ ניכר ומוצלח לאייר דמויות בעלות גווני עור בהירים, כהים במידה רבה או מעטה, בין השאר תוך התייחסות לתקופה שאליה הטקסט מתייחס.


פרופיל אמן - דובי קייך
ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית
למרות שאני חושב בצורה ויזואלית ומתחיל תמיד את הקומיקס מסקיצות האיורים, הכתיבה מבחינתי היא חלק בלתי נפרד מהיצירה ואני מנסה לדייק במלים, להתאים את השפה לדמויות שלי ולדבר אל הילדים בגובה העיניים.