שהם סמיט
ספרות
מחשבות בעקבות הספר "אברה - המסע אל הציור" מאת שהם סמיט ואברהם פרדו
הפרויקט החגיגי ויוצא הדופן הזה מעניין מבחינות רבות – אמנותיות, ספרותיות וחברתיות. לכן, יותר משנדרשת אליו התייחסות ברשימת ביקורת סטנדרטית, הוא מאפשר – ואפילו מעודד – הצפה של סוגיות שונות, שאת חלקן אבקש להציג בטקסט זה.
ספרות
ראיון עם אנט אפל, מתרגמת ספרי ילדים ישראליים לאנגלית
בהתחלה אמרתי שאין לי מושג איך לגשת לתרגום הזה. אם אמצא רשימה של מילים שלכולם יש את אותו סוף (למשל, lady, baby, gravy), זה לא יתאים בכלל לאיורים. ואם אמצא חרוזים שמתאימים לאיורים, זה לא יתאים לעקרון של משחק המילים. כמעט הרמתי ידיים.
ספרות
על הספרים "מתגלגלת", "נר השמן של אורי ואוריה", "בובות של נייר" ו"מעיל ושמו שמואל"
המבוגרים האחראיים על חינוכה והתפתחותה של רונה (ההורים, הגננת) מסרבים לאפשר לה להחזיק באותו פריט יקר ערך עבורה, שמסמל את ההיאחזות בילדות. הם נחושים "לבגר" אותה, להצעיד אותה אל עבר מפתן עולם המבוגרים הרציונאלי, הענייני
ספרות
רשימת ביקורת על התרגום החדש ל"ילדי המסילה" מאת אדית נסביט
ילדים הוריים וצירופי מקרים מופלאים נמנים עם אבות המזון הספרותיים שלי, ובכל זאת מצאתי את עצמי קוראת את "ילדי המסילה" בלי הנאה יתרה. כשהתחלתי להשוות את תרגומם של סמיט וכץ למקור, התבררה לי הסיבה לכך: לא אחת נתקלתי במשפט קשה להבנה, השוויתי למקור ומיד אורו עיניי
ספרות
בלעדי - פרסום פרק ראשון מהתרגום החדש של שהם סמיט ואמנון כץ
לשלושת הילדים בני המזל האלה תמיד היה כל מה שצריך: בגדים יפים, בית מחומם, חדר ילדים מקסים עם טפט 'אמא אווזה' על הקירות והמון צעצועים. היתה להם מטפלת נחמדה ועליזה וכלב ששמו ג'יימס, שהיה ממש-ממש שלהם.
ספרות
על "סופי והפינגווינים", "פעם היינו משפחה" ו"דודה לאה מאת: שומיש"
מה זו משפחה? באיזו מידה קיימת עדיין קטגוריה "טבעית" כזו בעידן שבו ישנן פתיחות והכרה הולכות ומתרחבות בדגמים שונים של המוסד הזה? ועד כמה מרגיש כל אחד מאיתנו שיש לו מקום משמעותי במבנה המשפחתי הפרטי שלו, יהיה אשר יהיה?
לרשימות נוספות
יצירה מקורית
פרויקט מחווה לזכרה של מירה מאיר
כמחווה לעורכת המיתולוגית שהיתה, ביקשנו ממאיירות וסופרות שעבדו עמה, לשתף אותנו במשהו אישי לזכרה של מאיר. חלקן כתבו זיכרונות, חלקן דברי הספד, יש שאיירו איור מחווה מיוחד, ויש שביקשו לשתף איור ישן מספר שעבדו עליו יחד.
כללי
על ארבעה ספרי ילדים חדשים
הפעם ב"המדורה המקוצרת" - ביקורות על הספרים "איש ירח" לטומי אונגרר, "קרבט והטחנה המכושפת" לאוטפריד פרויסלר, "היום האחרון של פורים" ליוסי ואסה וירדן ואסה, ו"אגדת אסטריד" שכתבה שהם סמיט ואייר סשה נאומוב.
ספרות
בלעדי - הצצה ראשונה לספר "אגדת אסטריד" מאת שהם סמיט
בִּצְפוֹן שְׁבֶדְיָה, קָרוֹב לַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי, קַר בְּמִדָּה שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֵר. אֲנִי מַכִּירָה יֶלֶד אֶחָד שֶׁנָּסַע לִצְפוֹן שְׁבֶדְיָה בְּיוֹם חֹרֶף קַר וְנָשַׁר לוֹ הָאַף! (לֹא, לְמַעַן הָאֱמֶת אֵינֶנִּי מַכִּירָה יֶלֶד כָּזֶה. אֲנִי מוֹדָה. זֶה שֶׁקֶר וְכָזָב.)
איור
ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית
מכיוון שמדובר בסיפורים מיתולוגיים הדבר מחייב מחקר מעמיק על האייקונים והדימויים שאני משתמש בהם. דוגמא טובה לכך קיימת בפרק של המיתולוגיה היפנית שבו ציירתי דרקון. מכיוון שהדרקון מופיע בעוד תרבויות (סינית, הודית וכו') הייתי חייב לעמוד על ההבדלים ביניהם כדי לא לצייר בטעות דרקון מלזי. כך גיליתי שלדרקון הסיני ארבעה טפרים בעוד שלדרקון היפני שלושה טפרים בלבד.
ספרות
רשימת ביקורת על שני ספרי ילדים חדשים
ספרים רבים רואים אור במהלך השנה, ועל מנת לתת מענה והתייחסות ליצירות שיש מה לומר עליהן וחשוב שיהיו חלק מהשיח על אודות ספרות הילדים, החלטנו להשיק את מדור "המהדורה המקוצרת". המדור יתפרסם מעת לעת, בהתאם לצורך והעניין, ויכלול לפחות שלוש רשימות קצרות מהנהוג ברשימות ביקורת על ספר בודד המתפרסמות ב"הפנקס". אנו מקווים כי מהלך זה יאפשר בחינה רחבה יותר של ספרות המקור והתרגום המוצעת לילדים ובני נוער, תוך התייחסות לטקסט ואיור במידה שווה.
כללי
והנה, עוד שנה אזרחית הגיעה לסיומה, וזה הזמן לעשות סדר בכל מה שקרה פה. כמיטב המסורת, מעניק "הפנקס" עיטורים ליצירות ספרותיות מצטיינות בטקסט, איור, עיצוב, תרגום, ועוד. את הזוכים בעיטורים בחרו כותבות ב"הפנקס" ונשות טקסט וצבע. על-ידי הענקת עיטורים אנו מבקשים להצביע על היצירות הספרותיות המעניינות, המיוחדות והמוצלחות שראו אור השנה, ולעודד את פרסומן של יצירות איכותיות לילדים.