תמר הוכשטטר


לאן נעלמו העלילות? / תמר הוכשטטר
או: מתי בפעם האחרונה קראתם ספר ילדים מעניין?
כאשר אנחנו תופסים את ילדינו כשבריריים מבחינה נפשית ואת עצמנו כאחראיים בלעדיים לשלמות אותה הנפש, אנו הופכים להיות זהירים מאוד. ככותבים אנחנו הופכים לשופטי מוסר עליונים, פסיכולוגים מומחים, ובמילים אחרות: רוצחי עלילות וקונפליקטים.


מה קורה ומעניין – ינואר 2020
תערוכות, קולות קוראים וחדשות מתעשיית תרבות הילדים המקומית והעולמית
סיכומי סוף שנה 2019, שעת הקראה לילדים עם דראג קווינז, ספר על ממציא האספרנטו, גרסת דו-וופ לסיפור משנות ה-20 ועוד


לא בדיוק כפי שמומינסבתא התכוונה / תמר הוכשטטר
האם טובה ינסון הייתה אוהבת את סדרת האנימציה החדשה על פי ספרי המומינים
בחנתי את עצמי - האם אני מסרבת לחידוש מתוך טעמים נוסטלגיים? האם אני מעדיפה את האינטרפטציה המונפשת הקודמת כי הכרתי אותה בתור ילדה? אך נדמה לי שיש פה שינוי מהותי שמעיד על התקופה בה אנו נמצאים, תקופה בה יצירות לילדים מבקשות לפצח את האניגמה ולהאיר את האפלה בכל מחיר.



הקלאסיקה של ההתנהגות הקלוקלת / תמר הוכשטטר
האם לקרוא את הספר עצות מזיקות? ועוד עצות מזיקות
בתקופה המגוננת והמכילה (כביכול) שבה אנו נמצאים, מרענן לקרוא שירים שאינם לוקחים בחשבון את רגשות כולם, שכוללים אלימות של ממש ופריקת עול, חוצפה וגרגרנות. גם האיורים האנכרוניסטיים לא מצליחים לשבש לגמרי את חווית הקריאה המצחיקה והמהנה. נדמה לי שמי שישנן כמה מהשירים האלה ימצא בהם שימוש תדיר במהלך חייו.


מבדידות האנשים הופכים קטנים / תמר הוכשטטר
על הסרט התיעודי "לבדיתי" על המשוררת מרים ילן-שטקליס
ברגע פיוטי במיוחד, על רקע התיאוריה ששטקליס שימשה כמרגלת, כפפה שחורה ענודה טבעות מנצנצות יוצאת להליכה עכבישית ועליה רוכבת דמותה. המיניאטורות, המשחק הדרמטי של התאורה והמוסיקה המצוינת של עדי רנרט, הופכים את הסיפור המסופר בסרט למעשייה רוסית אפלולית.


הילדה היא זריחה שלא מכירה בשקיעתה / תמר הוכשטטר
מחשבות בעקבות ספר שירי הייקו לילדים
העכביש כמו הילד, הוא מושא ההתבוננות של משורר ההייקו ולא כותבו או מפרשו. הילד, כעכביש, הנמל או המקק, גיבורי הספר של אלקויטי, ממשיך בדרכו הבלתי מודעת קדימה. חיותו אינה מחוץ לעולם כמו שהתבוננותו של המשורר מחייבת