הרכבת המזמרת
הרכבת המזמרת
משקשקת, ממהרת
ומארובתה עולים,
במקום עשן – תווים, צלילים!
כל ארנבת ואוגר,
לביאה וגם נמר,
מתבקשים פה לזמר,
אחרת הקטר עוצר.
הרכבת הקטנה
מגיעה לתחנה.
שם מחכים לה כבר קרנף,
גמל, פילה וגם ג’ירף.
עולה הגמל, רציני, כבד ארשת,
שיר מזמר ומניע דבשת.
ואחריו מטפס הקרנף,
מזמזם לו פזמון מתחת לאף.
אל הקרון השלישי עולה
הפילה,
מזמרת
מבעד לחדק שלה.
אל הקרון הרביעי עולה הג’ירף.
מכניס זנב קטנטן וגוף מנומר,
אבל צווארו בחוץ נשאר.
מגיע אליו נהג הקטר.
“סליחה בבקשה, ג’ירף אדון,
אסור להוציא ראשים מבעד החלון”.
“מה אעשה”, הג’ירף מבולבל.
“צווארי ארוך ולא נכנס בכלל”.
כל החברים מכל הקרונות
יורדים ומנסים את הגזירה לשנות.
בקרנו הקרנף דוחף,
הגמל בדבשתו הודף
והפילה בכח חדקה,
את צוואר הג’ירף דוחקה.
יושב הג’ירף, מקופל בקרון
לא מוציא את ראשו מבעד לחלון,
צווארו מגולגל גלגול ועוד גלגול
ונראה הוא כמו שבלול.
מזמר הגמל, רציני, כבד ארשת,
שיר לכת מוכר, ומניע דבשת.
מזמזם הקרנף שיר מתחת לאף
והפילה, עם החדק שלה
מצרפת קולה אל המקהלה .
ורק הג’ירף,
צווארו מכופף,
לא מצליח לשיר שום דבר,
במצבו זה ממש אי אפשר.
עוצר נהג הקטר
ואומר לו, “ג’ירף יקר.
הרכבת המזמרת
לא תוכל להמשיך,
אם נוסע אחד לא שר”.
כל החברים מכל הקרונות
יורדים ומנסים את הגזירה לשנות.
בקרנו הקרנף דוחף,
הגמל בדבשתו הודף
ובכח חדקה, הפילה,
את גג הקרון מפילה.
יושב הג׳ירף בקרון הפתוח,
צווארו משוחרר לרוח
וראשו נישא אל על
לשמיים כחולים מעל.
מזמר הגמל, רציני, כבד ארשת,
שיר לכת מוכר, ומניע דבשת.
מזמזם הקרנף שיר מתחת לאף
והפילה, עם החדק שלה,
מצרפת קולה אל המקהלה.
והג’ירף? בגרון משוחרר,
בכל קולו מריע ושר
ומלפנים, מחייך, מאושר,
מזמר גם נהג הקטר.
הרכבת המזמרת
משקשקת, ממהרת
ומארובתה עולים,
במקום עשן – תווים, צלילים.
ובכל הקרונות
שרות החיות,
ובמיוחד הג’ירף, מכולם
מזמר לו הכי בעולם!
