8 יצירה מקורית

• שירים

חמישה שירים / שלומית כהן-אסיף

חמישה משיריה של שלומית כהן-אסיף שלא ראו אור, באיורים מקוריים מאת חמישה מאיירים שונים

שיריה של שלומית כהן-אסיף מהווים חלק בלתי נפרד מהילדות הישראלית. גם בשירה לוכדת כהן-אסיף את תמצית ההוויה ותמצית הרגש, וזאת במוזיקליות, קצב וחן רב. ביקשנו מחמישה מאיירים ומאיירות צעירים וצעירות, להעניק את פרשנותם הוויזואלית לחמישה שירים של המשוררת שלא ראו אור. בדומה לפרויקטים קודמים שנערכו במסגרות שונות, השירים של כהן-אסיף – מתוקף העושר הוויזואלי שבהם והפן הרגשי החזק – מעוררים השראה במאיירים ובמאיירות, והתוצאה לפניכם.

הַפְתָּעָה שֶׁל מָחָר

הַפְתָּעָה בְּצֶבַע יָרֹק
שׁוֹאֶלֶת הַפְתָּעָה בִּתְכֵלֶת:
“אֶת מִי תַּפְתִּיעִי
אֵיזוֹ יַלְדָּה? אֵיזֶה יֶלֶד?”

לְהַפְתָּעָה בְּיָרֹק
עוֹנָה הַפְתָּעָה בִּתְכֵלֶת:
“הַיּוֹם אַפְתִּיעַ אֶת הָרִאשׁוֹן
שֶׁיִּדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת.”

הַפְתָּעָה בְּיָרֹק לוֹחֶשֶׁת:
“חַכּוּ לִי, אָבוֹא מְאֻחָר.
אֲנִי לֹא הַפְתָּעָה שֶׁל הַיּוֹם
אֲנִי הַפְתָּעָה שֶׁל מָחָר.”

לִשְׁתּוֹת אֶת הָאוֹר

אֲנִי שׁוֹתֶה כּוֹס טִפּוֹת יָרֵחַ
וְסֵפֶל טִפּוֹת כּוֹכָב.
אֲנִי לוֹגֵם גְּבִיעַ טִפּוֹת שֶׁמֶשׁ
מָלֵא עַד גְּדוֹתָיו.

אֲנִי אוֹסֵף אֶת הָאוֹר
בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם,
אֲנִי שׁוֹתֶה אֶת הָאוֹר
שֶׁמְּטַפְטֵף מִשָּׁמַיִם.

הָאוֹר בְּבִטְנִי
הוֹמֶה לוֹ הוֹמֶה,
אֲנִי לוֹגֵם
וְנִשְׁאָר צָמֵא.

אֲנִי סוֹלֵחַ

יוֹם כָּל כָּךְ יָפֶה הַיּוֹם!
כָּחֹל כָּחֹל,
אֶתְמוֹל לֹא יָכֹלְתִּי לִסְלֹחַ
הַיּוֹם אֲנִי יָכוֹל.

אֲנִי סוֹלֵחַ לַיַּתּוּשׁ
עַל הַעֲקִיצָה בַּיָּד.
אֲנִי סוֹלֵחַ לַוֶּרֶד
שֶׁדָּקַר בַּקּוֹץ הַחַד.

אֲנִי סוֹלֵחַ לְאִמָּא
שֶׁהִבְטִיחָה וְלֹא קִיְּמָה.
אֲנִי סוֹלֵחַ לְעַצְמִי
וְלֹא אֲגַלֶּה עַל מָה.

יוֹם כָּל כָּךְ יָפֶה הַיּוֹם
כָּחֹל-כָּחֹל,
אָז לָמָּה לִסְלֹחַ לְאַבְנֵר
אֵינִי יָכוֹל?

מְכַשֵׁפַת הַמַּטְאֲטֵא

זְבוּב מְזַמְזֵם
לַמְּכַשֵּׁפָה שֶׁלּוֹגֶמֶת תֵּה:
“הֵי, הֵי אֶפְשָׁר לָעוּף
גַּם בְּלִי מַטְאֲטֵא.”

הַמְכַשֵׁפָה מֵנִיפָה
בְּכַעַס מַגֶּבֶת,
“עוּף, זְבוּב חָצוּף!
עֵצוֹת אֵינִי אוֹהֶבֶת.”

הַזְּבוּב רוֹקֵד בַּחַלּוֹן
עִם הָרוּחַ הַמְרַשְׁרֶשֶׁת:
“הֵי מְכַשֵּׁפַת הַמַּטְאֲטֵא
עוּפִי עַל מִבְרֶשֶׁת.

הֵי מְכַשֵּׁפָה, עוּפִי
רַק בְּלַיְלָה שֶׁל יָרֵחַ,
עַל מַטְאֲטֵא שֶׁהָיָה לוֹ שֵׂעָר
וְעַכְשָׁיו הוּא קֵרֵחַ.”

אַבְקָה שֶׁל סַבָּא וְיֶלֶד

סַבָּא שֶׁלִּי הִמְצִיא
בְּלַחַשׁ, בְּלִי קוֹל
אַבְקָה שֶׁהוֹפֶכֶת
יֶלֶד קָטָן לְגָדוֹל.

אֲנִי הִמְצֵאתִי בְּסוֹד
אַבְקַת פֶּלֶא,
כָּזֹאת שֶׁהוֹפֶכֶת
סַבָּא  לְיֶלֶד.

אַבְקָה סוֹדִית בַּיָּד
פֶּלֶא עַל פֶּלֶא,
אֲנִי וְסַבָּא
חֲבֵרִים כָּאֵלֶּה.
יָד בְּיָד מְטַיְּלִים

סַבָּא וְיֶלֶד,
מְחַפְּשִׂים חִלָּזוֹן
בְּצֶבַע תְּכֵלֶת.

המאיירים: לירן רביב, אביאל בסיל , לימור שנורמכר, תמר הוכשטטר , ענת ספרי.