לערוך לאורה של אמת – שיחה עם מירה מאיר
ראיון עם מירה מאיר, לאור פרישתה מעריכת ספרי הילדים ב"ספריית פועלים"
דצמבר 8, 2010
מאיר היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים. כתבה את שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה “רגע עם דודלי” ואף עסקה בתרגום. כלת פרס זאב לספרות ילדים עבור הספר “אני אוהב לצייר” (1972) ובשנת 2005 הוענק לה פרס זאב בשנית על מפעל חיים.
קסם לי המשפט “אי אפשר לעשות את ההפרדה הכימית הזאת בין עורכת לכותבת” – פעם אמרה לי עורכת ידועה שאדם לא יכול להיות גם עורך וגם כותב, ועליו לבחור, ובאותו הרגע זה ריפה את ידיי. אבל הנה היא (ואחרים, כמו חיים באר) מוכיחים שאפשר ואפשר.
ריאיון נהדר, תודה רבה שהבאתם אותו.
ואגב, חבל שלא כתוב מי המראיין.
כל הכבוד על הראיון! שמחתי לקרוא ולראות. בעיקר שמחתי על הכנוּת. תודה.
עדנה שלום,
במידה ולא כתוב את שם המראיין, מדובר בתמר ואנוכי, עורכי “הפנקס”. תודה על ההתעניינות!
יותם שווימר
תודה רבה למירה מאיר על ראיון מאיר עיניים ומחמם לב. אני מאוד מעריכה את עבודתה כעורכת ואת הספרים היפים שכתבה.
תודה ל”הפנקס” על ההזדמנות להכיר אותה מקרוב עם פרישתה מעבודת העריכה.
[…] היא אלינה"), שוחחנו אתה בראיון מיוחד שניתן לקרוא כאן. כמחווה לעורכת המיתולוגית שהיתה, ביקשנו ממאיירות […]