כללי

• פתוח לציבור

שבע בום! שמרית אלקנתי

שש סקיצות ואיור סופי אחד מהספר "סבא סביח"

“סבא סביח” הוא סיפור על השם של אביה של תמי שם-טוב, הסופרת, המסופר מנוקדת המבט של נכדיו של סבא סביח, זוג התאומים קרן ואור, ועל אוכל הרחוב המפורסם. על ציר הזמן בין ההליכה לארוחה המשפחתית, דרך הכנתה ועד הישיבה המשותפת לשולחן, קרן ואור שואלים על שמו יוצא הדופן ונחשפים לסיפור שמוכר כמעט בכל משפחה בישראל – סיפור על עליה, זהות, וכמובן אוכל.

כשקיבלתי את הטקסט מהעורכת יעל מולצ’דסקי האסוציאציה הראשונה שעלתה לי היא ספר בישול לילדים. הטקסט מתאר בהמון הומור את ההתעסקות באוכל: האוכל קופץ כשסבא צוחק, למשל, ולאורך כמה כפולות הסבא ממשיך ומוסיף עמבה. אהבתי את ההתעסקות הפיזית של הילדים באוכל, וכמובן איך שכולם מתאחדים סביבו לארוחה משפחתית. לכל זה מצטרף הסיפור האישי של סבא סביח, ובשוליים – הוויכוח האינסופי לגבי מקור שם המנה של הסביח. שילוב האלמנטים הסיפוריים האלו גמרו לי לחשוב על הספר כעל סרט דוקומנטרי קצר, ובהתאם הרגשתי שהאיורים צריכים להיות ראליסטיים (ראליזם מסוגנן), אינפורמטיביים, צבעוניים ומקומיים, ושוב ושוב חזרתי והסתכלתי על ספרי בישול יפים שיש לי בבית. 

1. ביקשתי מתמי הסופרת לשלוח לי תמונה של אבא שלה, סביח. הרגשתי מחויבת לסביח ולסיפור שלו, ואני חושבת שבגלל זה לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא אותו. למרות שהייתה לי תמונה זה לא הספיק. הייתי צריכה להבין את ההבעות שלו, את האופי שלו. הייתי צריכה להתחבר אליו. התחלתי בסקיצות רישומיות ונתקעתי, אז ניסיתי להשתחרר קצת מאיך שהוא נראה ולהתמקד באופי ובאישיות שעולים מהטקסט.

2. ניסיתי לצייר אותו בצבע ותוך כדי להמשיך לחפש את הדמות. בכל פגישה תמי ספרה לי עליו עוד משהו, ודמותו המשיכה להשתנות גם תוך כדי איור הכפולות. עיצוב דמויות הוא אחד החלקים המשחקיים וכייפים באיור ספרים בשבילי, ופה הרגשתי שאני לא מצליחה “לתפוס” אותו.

3. בינתיים התחלתי לחלק את הטקסט לכפולות, לחשוב על פורמט ולעשות סקיצות ללייאוט. זה שלב שאני מאוד אוהבת – עולם האפשרויות שמציע פורמט ספר הילדים הוא אינסופי. בגלל שרוב הסיפור הוא שיחה בין הסבא לילדים, ניסיתי לשלב אלנמטים של קומיקס כמו talking heads (ראשים מדברים) ובועות דיבור. רוב האיורים בספר “צפים”, כלומר הם מוקפים לבן ולא מגיעים לקצה הדף, אבל מידי פעם הרגשתי שאני צריכה לצייר כפולה מלאה כדי להיכנס לתוך ההתרחשות, כמו בכניסה לבית של הסבא והסבתא או הליכה בשוק.

4. אחרי פגישה נוספת עם יעל ותמי, יצרתי סטוריבורד לספר. עלו כל מיני רעיונות לאיור הטקסט של כפולת השוק: הטקסט מספר על התרבויות השונות שהביאו אתם העולים החדשים לארץ, ביניהן ארוחת הבוקר העיראקית אותה אוכלים במשך דורי דורות במשפחה. התלבטנו אם צריך לחזור אחורה, להראות את ההיסטוריה המשפחתית, אבל במקום זה נשארנו כאן ועכשיו. רואים את סבא סביח וסבתא רחל קונים את המצרכים לארוחה, וכפולה אחרי מתיישבים לשולחן עם כל המשפחה בכפולה ללא טקסט.

5. מתחילת העבודה על ספר ולאורכה אני מחפשת רפרנסים והשראה. לכפולת השוק לא היה קשה למצוא רפרנסים, שוק זה מקום כל כך יפה ועשיר מטבעו שהוא כמעט מצייר את עצמו. בין השאר הסתכלתי את ציורי השוק הזוהרים של האומנית קריסטבל פורבס (Christabel Forbes) בשביל השראה.

 

6. התחלתי לצייר את הספר, ותוך כדי המשכתי לחפש את דמותו של סבא סביח. כשהגעתי לכפולת השוק, משהו סוף-סוף השתחרר. משהו בתנועה של ההליכה, ברגע הפרטי של השיחה הזוגית, גרם לי להרגיש שאני מכירה אותם. הם הזכירו לי את סבא וסבתא שלי שאהבו לעשות סידורים ביחד. יש משהו מתעתע בלצייר דמות שמבוססת על בן אדם אמתי, בסופו של דבר הייתי צריכה להרגיש שלמרות הכול סבא סביח הוא גם דמות שלי. אחרי שסיימתי לצייר את הכפולה הזו חזרתי ושיניתי דברים שציירתי עד לאותה נקודה.

7. בום!