שלושה שירים / מאת: שלומית הרטמייר, איורים: עדי אלקין
יולי 1, 2015
שלומית הרטמייר – עובדת ברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה). למדה ספרות ולשון באוניברסיטת תל אביב, וגם תעודת הוראה. בעבר הייתה מורה להוראה מתקנת. אוהבת היסטוריה, מוזיקה, תאטרון- בובות וספרים “יד שנייה”.
עדי אלקין – מאיירת, בוגרת בצלאל, מעצבת ומתרגלת אייקידו. גדלה בלב תל אביב, בין הסנטר ללונדון מיניסטור, ובימים אלה מתגוררת בסן-פרנסיסקו. חובבת מושבעת של רטרו ונוסטלגיה, בעיקר נוסטלגיה ישראלית.
השירים נוקדו על ידי דינה וולוך.
מדוע כתבה בלשון זכר? נקודה למחשבה…
אני אוהבת מאוד את “שמיכת החלומות”, שכתוב בציוריות וברגישות. האיורים מקסימים!
דינה יקרה, תודה רבה על הקריאה ועל התגובה המחמיאה והנוגעת ללב לשיר “שמיכת החלומות”, ותודה גם על הניקוד המדויק לכל השירים. 🙂
שירים נהדרים ומרגשים, וגם האיורים טובים מאוד (במיוחד האיור השני, לטעמי). באמת מעניין למה כתבה את השירים כמו ילד ולא ילדה?
השירים יפים כל כך! אהבתי אותם מאוד. הם רגישים, פיוטיים ונוגעים ללב. האיורים יפים ב”טעם של פעם” (אהבתי את סגנון הרטרו). טוב שה”פנקס” נותן במה ליוצרים צעירים ולא מוכרים מתחומי האיור והשירה. שתי הערות בקשר למגיבות הקודמות: השיר השני יכול להיות כתוב מפי ילדה שאוהבת לשחק כדורגל והולכת עם אבא בבוקר למגרש (כן, יש גם בנות כאלה). וכמו כן, גם משוררת יכולה לכתוב בלשון זכר, כשיש ילד בשיר או בסיפור – לפי בחירתה של הכותבת.
גם אני מקבלת בשמחה משורר או סופר שכותב בגוף ראשון שלא בהתאם למין שלו. זה דבר מקובל בספרות ולא פוגם כלל בחוויה של הילד הקורא את השיר או מקשיב לו.
דווקא ל”מחבואים” התחברתי הכי. מעין תפיסה של הרגע, בתוך ילדות.
נקודת מבט של ילדים. תודה, נהניתי!
משחק המחבואים; מקסים!!
[…] החלה לפרסם לפני שנתיים וחצי קומיקס בהמשכים באיורה של עדי אלקין בדפי הירחון. הקומיקס עוסק בעלילותיהם של ארבעה חברים […]