שבע בום! יניב שמעוני
שש סקיצות ואיור סופי אחד מהספר "בן גוריון, ראש הממשלה הראשון"
דצמבר 5, 2017
הוצאת כנרת, בשיתוף המכון למורשת בן גוריון, החליטו להוציא מחדש את הספר ״דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון״ מאת דבורה עומר.
כשהעורכת יעל גובר הציעה לי לאייר את הספר, יכול להיות שמלמלתי משהו על זה שאני צריך לחשוב על זה, אבל למעשה כבר ידעתי שאקח את העבודה. זה היה מוזר מכיוון שאני אוהב לצייר דמויות מצחיקות וגרוטסקיות במקצת, בסיטואציות לא כל כך שגרתיות, והנה אני הולך להתמודד עם סוג של ספר היסטוריה. מצד שני, בכל זאת מדובר באיש קטן ושמנמן עם קרחת גדולה ועוד כזה שהכריז על הקמת המדינה. והיי, גם עמד על הראש בגיל שבעים ומשהו. אז אולי בכל זאת זה מתחבר.
ראשית הייתי צריך להכיר את הדמות ולצייר אותה במגוון גילאים. הספר מתאר את בן גוריון מילדותו, כשלמד ב״חיידר״ בפלונסק שבפולין, עלייתו ארצה כבן עשרים, עמידתו בראש הנהגת היישוב, הכרזתו על הקמת המדינה, היותו ראש ממשלה ועד לפרישתו לצריף בשדה בוקר. אין מה לומר, היה פעלתן הבחור.
שנית, חיים מלאי התרחשויות שכאלה, איך אני מצייר את זה? התשובה שלי הייתה להיתלות באילנות גבוהים – השראה שאבתי מציוריו הענקיים, המופרעים ומלאי ההתרחשויות של הצייר המקסיקני דייגו ריברה. פשוט אצייר כל כפולת עמודים כציור אחד שבו מתרחשים כמה אירועים ביחד. הייתי מאד גאה בפתרון הזה עד שהתיישבתי לצייר. בחלק הצלחתי יותר ובחלק פחות אבל גם אני וגם דוד הגענו עד הכפולה האחרונה בחתיכה אחת.
שלישית, מכיוון שאני מצייר ספר היסטוריה עלי לשמור על אמינות. זה אומר שנדרשתי לעבודת תחקיר מקיפה בארכיונים נידחים ומאובקים (עשיתי הרבה גוגל). אפשר לומר שהתייחסתי לזה כאל אפוס היסטורי רחב יריעה שמביים ססיל ב. דה-מיל. כבר נתקעתי עם אילן גבוה אחד אז למה לא להוסיף עוד אחד? או אם לסכם בקצרה: אספתי טונות של רפרנסים.
אני יודע, זה נשמע כמו חתיכת תיק אבל באמת שנהניתי ואני מאד אוהב את התוצאה. הרבה אנשים היו מעורבים בעבודה על הספר הזה ולכולם אני מודה מקרב לב.
1. זאת הכפולה שבה בן גוריון, אחרי ההצבעה באו”ם, מחליט על הקמת המדינה. רציתי להראות אותו כשהוא יושב לבד בחדר עבודתו ולפניו הצורך להחליט החלטה היסטורית. רציתי להעביר את גודל השעה והאחריות שרבצה עליו. להראות אותו מלמעלה כשהוא נעזר בספרים ובמפות. הזדמנות נהדרת לראות את הקרחת! רגע קומי תספק פולה שתגיש לו כוס תה בדיוק כשיפרוץ מהחדר ויצעק “החלטתי!”. אז הנה הכפולה עם קשקושי הרעיונות האלו:
2. כאן אני משבץ את הטקסט לפי הגריד ומסדר את קשקושי הרעיונות. בעמוד הימני למטה בן גוריון יושב מאחורי השולחן כשכל מיני יועצים מקיפים אותו. בעמוד השמאלי למעלה קרחת בן גוריונית. למטה, בן גוריון פורץ מחדרו ומבהיל את פולה שמביאה לו כוס תה.
3. הסקיצות בקו ברור יותר. היועצים עפו להם. הגדלתי את בן גוריון החושב. בעמוד השמאלי למעלה הקרחת ממשיכה להבהיק לה. בתחתית העמוד הסצנה עם פולה קוטנת.
4. בעמוד הימני בן גוריון החושב עלה למעלה והטקסט ירד. כל הסצנות נראות מהודקות וברורות. הקומפוזיציה עובדת יופי ואני מעתיק הכל בקו מדויק יותר.
5. עכשיו לביצוע. אני מעתיק את הציור בקו נקי ומתפלל שאוכל להצליח להעביר את כל היופי שיש בסקיצה. אני נכשל כמובן. צריך ללמוד לחיות עם זה.
6. לפני שלב הצבע אני יוצר כתמיות של אור וצל. דף לבן עם טקסט מול דף צבוע. הרי צריך איזה משהו שיאחד את הציורים לציור אחד ויאושש את התאוריה שלי.
7. בום! כפולה בצבע. עכשיו לך מהר ותצייר את כל הכפולות שנשארו…
איזה כיף! בחרתם את הכפולה האהובה עליי בספר הנפלא הזה 🙂
כמו תמיד, מרתק לראות את התהליך הוויזאולי, במיוחד שלביו הראשונים. אפשר ללמוד מזה המון.