מי זה הספר הזה בכלל? – ראיון עם המעצבת עדה ורדי

15 תגובות:

1. שחר קובר הגיב:

   8 ביוני 2011 בשעה 16:01

   מאוד מעניין, תודה רבה. עדה ורדי מעצבת נהדרת והיה מרתק לקרוא על דרך עבודתה! מעבר לזה, מאוד שמחתי לקרוא שהבא בסדרת הרפתקה יראה אור עם איורים של רוני פחימה שהיא לדעתי יודעת לאייר בשחור-לבן הכי טוב בארץ.

2. אפרת הגיב:

   9 ביוני 2011 בשעה 15:36

   איזה יופי של כתבה. נהניתי לקרוא על תהליך העבודה ומקורות ההשראה…חבל שהכתבה לא ארוכה יותר…בתור מאיירת שהיא גם מעצבת תמיד ענינו אותי יחסי הגומלין שבין האיור לעיצוב וכתבה זו נוגעת בעניני האיזון העדין שבין הטקסט לאיור. מענין מאוד! מחכה לכתבות המשך שכאלו 🙂

3. אפרת חסון הגיב:

   9 ביוני 2011 בשעה 15:36

   איזה יופי של כתבה. נהניתי לקרוא על תהליך העבודה ומקורות ההשראה…חבל שהכתבה לא ארוכה יותר…בתור מאיירת שהיא גם מעצבת תמיד ענינו אותי יחסי הגומלין שבין האיור לעיצוב וכתבה זו נוגעת בעניני האיזון העדין שבין הטקסט לאיור. מענין מאוד! מחכה לכתבות המשך שכאלו 🙂

4. גיא גרניט הגיב:

   9 ביוני 2011 בשעה 16:04

   יש משהו מעניין בחיבור המחומש (סופר, סופר מתרגם, 2 מאיירים, מעצבת) שבסדרת “הרפתקה”, הבעיה היא שלדעתי זה לא מאפשר לתת קרדיט למאיירים על-גבי העטיפה. אולי כדאי היה לתת קרדיט כפול, לשניהם, כמו 2 המתרגמים של “אוליבר טוויסט”

5. שחר קובר הגיב:

   9 ביוני 2011 בשעה 18:26

   גיא, לא נהוג לתת קרדיט למאייר על גבי העטיפה לספרים הפונים לנוער ומלווים באיורי שחור-לבן פה ושם, אלא בפנים הספר.

6. דינה הגיב:

   11 ביוני 2011 בשעה 9:26

   ראיון מרתק ומאיר עיניים. ואני חשבתי לתומי שבד”כ המאייר הוא גם המעצב…

7. אמרי זרטל הגיב:

   14 ביוני 2011 בשעה 16:36

   ראיון מרתק ועבודות נהדרות, מקסים.

8. גיא גרניט הגיב:

   15 ביוני 2011 בשעה 10:41

   יש חריגים. למשל פולונסקי ב”ההרפתקאות המפתיעות של הברון מינכהאוזן”:

   http://cafe.mouse.co.il/topic/2087589/

9. עינת הגיב:

   15 ביוני 2011 בשעה 11:11

   זה מפני שהאיורים שלו מופיעים בתוך הספר. אם היה מאייר רק את הכריכה, אז שמו היה מופיע רק בתוך הספר. מנסיון אישי! 🙂

10. גיא גרניט הגיב:

    15 ביוני 2011 בשעה 12:42

    גם ב”הרפתקה” יש איורים בתוך הספר, של מאייר אחד (סליטקר, פחימה, פרידמן), ואיור העטיפה שהוא של בתיה (מאיירת שנייה)

11. עינת הגיב:

    15 ביוני 2011 בשעה 13:17

    לרוב, בספרי נוער ומבוגרים, אין קרדיט למאייר על גבי הכריכה. גם בחו”ל זה נדיר. תראה את סדרת השושנים האנגליות של מדונה (בעברית ובאנגלית). לעומת זאת, אני זוכרת שבספרי שוקן ובזמורה ביתן לדוגמא, הייתי מקבלת קרדיט על איור על גבי הכריכה בקטן בצד האחורי שלה ולא בתוך הספר.

12. אם מתרגמים מגיעים למקומות מופלאים : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    29 ביוני 2011 בשעה 12:58

    […] אשר חברה להוצאת "מודן" וגייסה לשורותיה את המעצבת עדה ורדי והמאיירת בתיה קולטון, לצד העורכים חגי ואסף ברקת. […]

13. אם מתרגמים מגיעים למקומות מופלאים / יותם שווימר | הרפתקה הגיב:

    15 בפברואר 2013 בשעה 9:38

    […] אשר חברה להוצאת "מודן" וגייסה לשורותיה את המעצבת עדה ורדי והמאיירת בתיה קולטון, לצד העורכים חגי ואסף ברקת. […]

14. אם מתרגמים מגיעים למקומות מופלאים | הרפתקה הגיב:

    8 במרץ 2013 בשעה 14:13

    […] אשר חברה להוצאת "מודן" וגייסה לשורותיה את המעצבת עדה ורדי והמאיירת בתיה קולטון, לצד העורכים חגי ואסף ברקת. […]

15. טעם של חירות : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    18 באוקטובר 2015 בשעה 23:32

    […] החזקת הספר ביד ממלאת בציפייה נעימה. העטיפה, שעיצבה עדה ורדי, לא רק יפה ומעניינת (האיור של בתיה קולטון. וגם בפנים […]