ביקורות
איור
בפנים חומלות / גלית לוי
רשימת ביקורת על ספרו של דויד גרוסמן, "לכל קמט יש סיפור"
במובן מסוים גיבורי סיפוריו של גרוסמן מתבגרים יחד איתו. סבא אמנון לא דומה לסבא פליקס מ"יש ילדים זיגזג" שחטף את נכדו למסע גדוש עבירות על החוק, הוא סבא שמציג דימוי אחר של זקנה; זקנה מאוזנת יותר, נוכחת ובעלת משקל.
איור
כיצד תטפלו בפוני מעופף / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרם של פיליפ ריב ושרה מקינטייר, "קווין והבריחה הגדולה"
אפיון הדמויות של מקינטייר הוא חלק ממה שיוצר את ההומור. רובן מעוגלות ובעלות ראשים גדולים או פרופורציות לא הגיוניות. הפרופורציות של קווין עצמו מצחיקות: הוא עגול וענקי, הראש שלו קטן וחמוד, והכנפיים שלו קטנטנות כל כך שברור שהן לא יוכלו לסחוב סוס בגודל שלו.
איור
הקשת החבויה בענן / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרו של טים הופגוד, "רפאל הענן שחיפש חיוך"
הסגנון הנאיבי של האיור מדבר אל ילדים. מלבד העובדה שהוא מעודד את הדמיון, הוא גם נגיש יותר עבורם. הוא לא מנסה להיראות מהוקצע או מדויק (על אף שיש בו הרבה מחשבה ודיוק של יד אמן בוגר), ולכן עבור ילדים זה מרגיש כמו משהו שהם יכולים ליצור.
איור
ככה נולדת שיחה! / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרה של שהם סמיט, "ככה באתי לעולם"
ספרי "איך באתי לעולם?" הם גורם מתווך ליצירת שיח ישיר בין המבוגרים לילדים, ועל כן לרוב הם נוטים לפנות באופן מובהק לקהל הבוגר כמעין אמצעי להעברת מידע שהם חוששים או מתלבטים כיצד לנסח אותו לילדיהם.
איור
אריות, חתונות ופינגווינים / מור פוגלמן-דבורקין
רשימת ביקורת על ספרה של נורית זרחי, "פנטסטיכאן"
ב"שתי ג'ירפות בליל ירח מלא" משתקפת היכולת של זרחי לכתוב חשיבה ילדית שהרצונות והדחפים שבה מוחקים גבולות, ואילו "שינגלונגה מיטה מסודרת" הוא מופת של הומור וחתרנות זרחיתית.
איור
לפרק את הסטריאוטיפים / עומר מזרחי
רשימת ביקורת על ספרה אליס אוזמן, "עוצר נשימה"
ברגע שהסטריאוטיפים מתפוררים, כל אדם יכול להזדהות עם הדמויות האנושיות שבספר. אין דבר שעוזר לקרב לבבות יותר מאשר לראות את האדם האנושי שמאחורי סטריאוטיפ ה"הומו".
