רשימות ומאמרים
						
						
							
												
איור											
						“החוקים” – סיפור נולד, חלק ב’ / ליאורה גרוסמן
פרק שני ביומן עבודה של המאיירת על ספרה החדש, "החוקים"
"הילד הזה הוא לא מיכאל." היא הצביעה על הדיוקן של שחר. "הילד הזה? הוא עומר." היא הוסיפה, ועשתה עוד סיבוב חורק, כדי לעצבן אותי.
						
						
							
												
מומלצים											
						שנה של סיפורים
הוצאות לאור חושפות את הקטלוג הספרותי לשנה העברית החדשה
כמדי שנה אנו פונים להוצאות לאור ומבקשים מהעורכות והעורכים לבחור ספר שעתיד לראות אור בשנה העברית הקרובה, ספר שהן אוהבות במיוחד ושהם מעוניינים להפנות אליו זרקור. היבול השנה כולל הרבה ספרים מלהיבים, לכל הגילים
						
						
							
												
איור											
						"החוקים" – סיפור נולד, חלק א' / ליאורה גרוסמן
פרק ראשון ביומן עבודה של המאיירת על ספרה החדש, "החוקים"
כשפקחתי עיניים בבוקר עמדה מולי ללה, שילבה ידיים בזעם ואמרה לי "לא!" עוד לא שתיתי קפה, ולא היה לי ראש לנזיפות בוקר. "מה לא?" שאלתי וגררתי את עצמי למטבח. "אני לא רוצה להיות דמות בנובלה גרפית," אמרה ללה. "מי שואל אותך? זה הסיפור שלי," עניתי לה בקצרה, וירדתי לסטודיו.
		
					
						
						
							
												
רשימות ומאמרים											
						ספרות נוער להט"בית בישראל – אוקסימורון? / אבישי גרצ'וק
על מצבה הנוכחי של ספרות להט"ב לנוער בישראל
משרד החינוך הישראלי, המייצג את המדיניות הממשלתית, אינו מעודד או נותן מקום לייצוג שכזה – אז כיצד יכולות הוצאות הספרים להצדיק את פרסומם של ספרים העוסקים בנושא? אם לנוער גאה אין מקום במערכת החינוך, האם בכלל הוצאות הספרים מעלות על דעתן לשים פעמיהן לטריטוריה שכזו?
						
						
							
												
ספרות											
						איך מוציאים ספר לאור? סיפור בשבעה פרקים / אסף ברקת
על תהליך הוצאת הספר הקלאסי "דיוויד קופרפילד"
זה בדיוק הכוח של הספרות - ובמיוחד הספרות הטובה וה"קלאסית" - היא לא תלויה כלל בזמן ובמקום. היא אמיתית ומרתקת ומרגשת ומרוממת בזמן שהיא נקראת בדיוק כמו בזמן שנכתבה, והמציאות שמסביבה לא יכולה לה.
						
						
							
												
ספרות											
						המכתב הוא מרחב אינסופי / סיון זיו וינד
כיצד נוצר פרויקט "מכתבי שסק", ועל הכוח הגלום במכתב
מה הוא מכתב? סיפור. סיפור על חוויות חדשות, רגשות ואנשים, נופים, על געגוע ומשאלה. לדעתי המכתב מבקש לראות אלו רגעים חשוב לנו לכתוב עליהם. אולי ההתבוננות ברגעים אלו, יש גם בכוחה ליצור אותם?

