מוזיקה
						
						
							
												
ראיונות											
						שירי ערש ללא ארס
ראיון עם אורית גולדמן וליטל ברקן על אלבום מוזיקלי לילדים, "ילדימיון"
רצינו ליצור שירים שבהם קיים תום אמיתי, לא אפלה, וזאת מבלי להעליב את האינטליגנציה, שמתברר שגם ילדים קטנים ניחנים בה. רצינו שירים לילדים שאינם מתיילדים או מתנחמדים, אלא מכילים יופי ומשחקיות אבל לא על חשבון עומק.
						
						
							
												
במה ומסך											
						אצלנו בשכונה אשר בארץ כוש / נירוס
על אלבום הילדים המוסיקלי "הרחק הרחק בארץ כוש..."
יותר מכל, הילדים באלבום הזה הם ילדים יוצרים. זהו המוטיב המרכזי באלבום, וכמעט כל ילד בכל שיר עומד מאחורי יצירת אומנות כלשהי. יותר מזה: היצירות שהילדים הללו יוצרים הן דווקא יצירות אוניברסליות.
						
						
							
												
במה ומסך											
						באור, בצל, בחצוצרה ובקלרינט / גיא טנא
רשימת ביקורת על אלבום הילדים "האוצר" של המלחין והיוצר גל זיו
יש משהו באופי הסיפור שמזכיר מאוד את "טיקליטון" של חווה אלברשטיין מ-1976. גם שם הסיפור חינני ויכול לשמש גשר למוסיקה לילדים שזקוקים לכך, אך בגדול הוא אינו מוסיף ערך של ממש ואינו עומד בזכות עצמו כיצירה ספרותית.
		
					
						
						
							
												
במה ומסך											
						פלא העולם כולו / נירוס
על הוליסטיות וניו-אייג' באלבום המוזיקלי של עלמה זהר - "פלא"
"פלא" הוא אלבום ניו-אייג' במובן שהוא שואב השראה מתרבויות אדמה רבות ושונות, ומייצר מהן תרבות אחת. הוא לא מבחין ולא מייחד את מאפייניה של כל תרבות ותרבות, אלא ממזג אותן לכדי אמת אוניברסלית, אנושית, על-זמנית
						
						
							
												
במה ומסך											
						גרב שמאל, אוזן ימין / גיא טנא
רשימת ביקורת על אלבום שירי הילדים "ריח של חלומות"
הלחן המפותל יקשה על ילדים קטנים להצטרף לשירה אך בעיני לא כל שיר אמור להיות כר נוח או מצע לשירה בצוותא. באלבום זה ובאלבומים אחרים שציינתי קיימת חשיבות רבה להאזנה ולאו דווקא עידוד מתמיד לשירה משותפת.
						
						
							
												
במה ומסך											
						איך דגים מדברים? / גיא טנא
שירי משחק, אי-גיון ורשימה באלבומי הילדים "הכבש הששה עשר", "והילד הזה הוא אני", ו"ילד פעם"
הן שירי האי-גיון והן שירי הרשימה מאפשרים ליוצרים יציאה מעשייה נורמטיבית וכתיבה "שגרתית" לילדים, המתרכזת, למרבה הצער, במציאת הדרך הפשוטה והקלה ביותר למשוך תשומת לב ומקום גבוה יותר בתחרות זו או אחרת.

