תיאטרון
						
						
							
												
במה ומסך											
						הַזּ'וֹנְגְלֶר האנתרופוסוף / בת-אל לביא
ראיון עם מנהל "תיאטרון המילה"' רועי בירן
אלתרמן הולך אתי מהילדות. כשהייתי סטודנט בבית הספר בהרדוף חשבתי לנסות לעשות משהו עם הטקסט הזה של אלתרמן ולהמחיז אותו. כמה שנים אחר כך, במסגרת התיאטרון, חזרנו לטקסט הזה. האתגר הגדול היה מה עושים אתו. אמרנו שנספר את השירים, נדבר את הטקסט של אלתרמן, אבל מה קורה על הבמה?
						
						
							
												
במה ומסך											
						אודיסאה של קונפליקטים / יעל קשלס
רשימת ביקורת על ההצגה "מסעות אודיסאוס"
סיפורו של אודיסאוס הוא סיפור קשה, רווי תלאות, פיתויים מסוגים שונים ומפגשים עם יצורים מיתולוגיים אכזריים. זהו סיפור של קונפליקטים, אהבות ואכזבות. מדובר בחומר גלם עשיר, מגוון ומלא השראה למחזה "מסעות אודיסאוס", שעלה לאחרונה בתאטרון גשר. אך ל"האודיסאה" גם צדדים אפלים יותר שעלולים להיות קשים לעיכול עבור ילד בן חמש (על פי הפרסומים ההצגה מיועדת לגיל חמש ומעלה). אין ספק שעומדים לא מעט אתגרים בהמחזת הסיפור לקהל היעד הצעיר, כמו כיצד להפיח חיים בדמויות בנות 3000 שנה? מה לעשות עם החלקים האכזריים והמיניים בסיפור? ועוד.
						
						
							
												
במה ומסך											
						המלצות "הפנקס" לפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2014 / תמר הוכשטטר ובת-אל לביא
על שלוש הצגות מומלצות
פסטיבל חיפה להצגות ילדים מציג השנה שש הצגות מקוריות שנעשו במיוחד עבור הפסטיבל. חמש מתוכן הן הצגות המתחרות זו מול זו במגוון קטגוריות (מבימוי ועד תאורה) ואחת, "מסע הדוד מקס", היא הצגת הדגל של הפסטיבל שנעשתה בהפקת תיאטרון חיפה. כל ההצגות השנה כוללות שירים ורבות מהן כתובות בחרוזים מתחילתן ועד סופן. ההצגות נוגעות בעולמות של פנטזיה ואבסורד הן בטקסטים הן בעיצוב. מתוך שש ההצגות בחרו נציגות "הפנקס" את ההצגות המוצלחות והמעניינות יותר, בהן אנו ממליצות לצפות.
		
					
						
						
							
												
במה ומסך											
						תאטרון שמכבד ילדים / טלי כוכבי
רשימת ביקורת על ההצגה "ראיתם את הכלב שלי?"
לקחת ילדים להצגה זו פעילות שנחשבת כפעילות אולטימטיבית מבחינתם של הורים וילדים – גם הנאה משותפת, גם פתרון להורים שעסוקים בשאלה "איך למלא את הזמן עם הילדים?" וגם חינוך לתרבות. מקובל לחשוב כך, אבל רבות הצגות הילדים הקיימות בשוק אשר אינן מרגילות את הילדים לצריכת תרבות איכותית אלא ההפך, חושפות אותם לאירוע נוצץ, צעקני (במלוא מובן המילה: נדירות הצגות הילדים בהן השחקנים אינם מעודדים את הילדים לצעוק במקהלה), רדוד ושטחי, אירוע בידורי שבינו לבין חוויית התאטרון המשמעותית אין ולא כלום. דווקא משום כך נהניתי והתרגשתי כל כך לגלות הצגת ילדים שמדברת לקהל שלה בשפה אחרת - אמנותית, עדינה ומכבדת.
						
						
							
												
במה ומסך											
						ויוה למנגנון! / רוני ברודצקי
רשמים מהפסטיבל הבינלאומי לתאטרון בובות שנערך בירושלים
זו החגיגה של הביצוע, מסיבת יום ההולדת של הידיים העובדות כנגד הלחצנים או הטאץ', ולכן היא מעניינת. יש משהו באמנות הזו שאומר: כאן אין סודות. היא מפגישה את הקהל עם כנות גדולה וישירות. בבסיסה עומד המתח בין הייצוג לבין האמן. לכן צפייה בפסטיבל תאטרון בובות היא תמיד צפייה מודעת, אתה הולך ומתרגש לנוכח גורל הדמויות, ובאותה עת לוחש לאמא: "איך עושים את זה?" ואולי גם מנסה בבית.
						
						
							
												
במה ומסך											
						מעופפת גבוה / קרן ארחה-צ'רטקוף
רשימת ביקורת על ההצגה החדשה מבית תיאטרון המדיטק על פי ספרו של אריך קסטנר
כבר בכניסה לאולם, הבמה חשופה ובסיס התפאורה ניגלה לצופים – עמודים וגדר ולפניה נדנדה וסולם, צללי עצים והכל טובל באור כחול של ערב. הילדים נדחפים ימינה שמאלה ומזורזים על ידי המלווים למצוא מקום והאויר מלא פיטפוט אבל הסוד כבר שם, נוכח.

