גיל הראבן


לאחוז בפנטזיה של אושר / גיל הראבן
רבים מן הסתם האנשים שבשעות של כאב נפש מבקשים להימלט למחוזות רחוקים. אבל "ארץ רחוקה" של בוסה-מיו איננה "אי יווני" או "חוף ים טרופי" או איזשהו דימוי פלקטי אחר. זאת ארץ שכל-כולה שלו


טבע החזיר וטבע האדם / גיל הראבן
רשימת ביקורת על התרגום החדש לספרו הקלאסי של ג'ורג' אורוול, "חוות החיות"
"חוות החיות" היא יצירה קאנונית בעלת עוצמה רבה. מי שיתוודע אליה – סביר שיזכור אותה כל חייו, ואפשר שבמהלך החיים ישתנו ההבנות שלו בנוגע לספור המסופר בה.


על צדיקים טהורים ונבלים מלידה / גיל הראבן
רשימת ביקורת על התרגום החדש ל"דיוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס
מי איננו מכיר בסביבתו אדם שחייו ניצלו הודות לצירוף מקרים נדיר, או שפגישה מקרית התוותה את דרכו? האם אירועים "לא סבירים" אינם קורים, ותכופות? האם ספרות שכל מה שמתרחש בה הוא בעל סבירות סטטיסטית גבוהה – משקפת נכון את המציאות?



דיוקנה של אמנית כבת צעירה / גיל הראבן
רשימת ביקורת על ספרה של ל"מ מונטגומרי, "אמילי ממולד ירח"
בדומה לאסופית ניחנה אמילי בביטחון עצמי, בחיוניות עזה ובחוש צדק ערני. בדומה לאן שרלי גם היא מנסה את כוחה בכתיבה, אלא שבשונה מאחותה ליתמות – אצלה ספרות היא ייעוד מובהק.


מאחורי הפלא מהבהבת בדידות / גיל הראבן
רשימת ביקורת על ספרה של אסטריד לינדגרן, "קרלסון-על-הגג מעופף שנית"
קרלסון הפלאי, המתגורר על גג הבית ומעופף בכוחו של מנוע זמזמני שהוא חלק מגופו – רחוק מלהיות דמות מופת. הוא רברבן-גוזמן, אולי שקרן ממש, אגוצנטרי ותחרותי בצורה מגוחכת. אם תאכלו אתו יחד – קרלסון יחסל את רוב האוכל ויתלונן שלא היה די.


ילדה נצחית בשם מומו / גיל הראבן
קריאה מחודשת ב"מומו" מאת מיכאל אנדה
תמונת העולם שהוא מציג של מלחמת בני-האור בבני-האפור בעייתית בעיניי: האם "אפור" הוא אכן החולי המכרסם באנושות? ושמא ההפך? אולי מיאוס כלפי "האפור" לסוגיו הוא סוג של חולי?