החיים המאושרים שלי
כללי
אומללות נוראה, אושר אין-קץ / תמר הוכשטטר
רשימת ביקורת על ספרה של רוסה לגרקרנץ, "החיים המאושרים שלי"
החיים הרגילים של דוני מכילים אומללות נוראה ואושר אין-קץ, כמו כל חיים רגילים וייחודיים של ילדה בת שש שמתנסה בהליכה לבית הספר, ברכישת חברים (איזה ביטוי מצער. ממתי הפכו חברים למשהו שרוכשים?) ובהיותה חלק מקבוצה. החברות של דוני עם אלה-פרידה היא התאהבות של ממש וכך היא מתחילה: "בהפסקה השניה הבחינה בעוד ילדה שעמדה לבדה ורק הסתכלה. ושתיהן הביטו זו בזו בדיוק באותו הרגע. דוני אזרה אומת, ניגשה אל הילדה ושאלה: "רוצה להתנדנד?"
