הילה חבקין
ספרות
המהדורה המקוצרת / יותם שווימר
על הספרים "מאה ושש דרוריות חביבות", "המלך אמר", "לשיר!"
הגמישות של הדמויות, ו"תנאי השטח" המשתנים ונמתחים מהווים אלמנט משחקי בפני עצמו, וכך יוצרת ברגמן מלאות משחקית בטקסט ובאיור, ומדגישה את החוויה המשעשעת והמהנה שעוברת החבורה.
יצירה מקורית
מירה מאיר - שפתחה את דלת ספרות הילדים לרבות ולרבים
פרויקט מחווה לזכרה של מירה מאיר
כמחווה לעורכת המיתולוגית שהיתה, ביקשנו ממאיירות וסופרות שעבדו עמה, לשתף אותנו במשהו אישי לזכרה של מאיר. חלקן כתבו זיכרונות, חלקן דברי הספד, יש שאיירו איור מחווה מיוחד, ויש שביקשו לשתף איור ישן מספר שעבדו עליו יחד.
ספרות
כי האדם סביון מצוי / תמר הוכשטטר
רשימת ביקורת על ספרן של דניאלה כרמי והילה חבקין, "לאן עפים הסבאים?"
ההקבלה בין חיי הסביונים למחזוריות חיי האדם נמסרת ברמז כאשר מצוינת מחלתו של הסב - בקיץ דווקא, והתאוששותו עם תחילת החורף. כמה הולם שהקיץ היבש והממית של ישראל הוא שילווה מחלה ולא, כמו שאנו נוהגים לשאול מסיפורי אירופה, החורף. ליאורה לא שואלת אם המוות קרב וסבא לא מנסה לרכך את מצבו, ואומר לה, על אף שלא שאלה: "לפעמים זרע אחד או שנים עפים למדבר ולא מצליחים לצמוח. זה הסוף שלהם, כי כמעט ולא יורד שם גשם."
איור
ביצים הוא לא מטיל, חלב הוא לא נותן / תמר הוכשטטר
על דמותו של האב בספריו של דויד גרוסמן
בהופכו לבעלי-חיים משולחי רסן, מפחידים, הבזים למטלות הוריות, מספר האב סיפור המובלע במשחק המשעשע המוצג לקוראים. סיפור זה עוסק במאבקו הפנימי בין גבריותו לאבהותו. בגעגועיו ל"יערות אפלים" המסמלים את ימיו כצייד נודד, חסר מחויבות ובית. זהו גם שיעור מרומז לאיתמר ש"בכלל לא ידע שבתוך אבא שלו מסתתרות כל החיות האלה".
ספרות
פיוט הנפש בטקסט ואיור / יותם שווימר
רשימת ביקורת על ספרן של נורית זרחי והילה חבקין, "אהבתה של רוזי פטרוסיל"
ספרן החדש של נורית זרחי והילה חבקין, "אהבתה של רוזי פטרוסיל" הוא כל מה שהמו"לות העכשווית לילדים היא לא – ספר קטנטן, כמעט נעלם מעין בשל מידותיו, כמעין כמוסה סודית; טקסט לירי פיוטי, מחורז היטב, הנשען על מקורות קלאסיים בשירה העברית; טקסט רומנטי, לעתים סנטימנטלי אך מלא השראה, ואיורים שאינם מתחרים על תשומת הלב של המסכים, אלא דורשים התעמקות והתבוננות רגישה בקנה מידה מצומצם.
ספרות
הולכת שחולמת שהיא תינוקת (או תינוקת שחולמת שהיא הולכת?) / יותם שווימר
רשימת ביקורת על שני ספרים של נורית זרחי והילה חבקין
שני ספרים של נורית זרחי והילה חבקין שראו אור לאחרונה מכוננים התייחסות למוטיב יחסי דמיון-מציאות ביצירות, ובחינה של פורמט הספרים. שיתוף הפעולה רב השנים בין זרחי לחבקין הוליד יצירות מוצלחות יותר ופחות. זרחי ידועה בהיעדר סובלנות לטקסטים דידקטיים ונרטיבים ספרותיים סדורים ותחומים, ואילו חבקין מזוהה בעיקר בסגנונה העדין, הרך והפיוטי. התחכום, העוקצנות והכאב שמופיעים פעמים רבות ביצירתה של זרחי נעטפים לא אחת ברכות של חבקין, ובתחושה האגדתית משהו המלווה את איוריה. אז מה מציגות לנו היוצרות בספרים "שתי ג'ירפות בחלל" ו"נינה הולכת"?
