משחקים


הגורל נמצא בקוביות / יואב שמואלי
על יצירת וכתיבת עולם פנטסטי במשחקי תפקידים שולחניים
ככל שהסיפורים מפותחים יותר ומתחברים טוב יותר אחד עם השני, כך חווית המשחק משתפרת. פיסות המידע שכל אחד מהשחקנים מוסיף למשחק, יוצרות מין אריג או רשת, והעולם נחרב ונברא לפי הצורך וההחלטות שמקבלים השחקנים.


בוגרים לגילם - עתליה אופק
ראיון עם בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב"שנקר" על פרויקט הגמר שלה - קופסא
כל חודש הילדה (או הילד) מקבלת ערכה שמציגה נושא מסויים. מבנה הקופסא, הכלים והתוכן משתנים מחודש לחודש: חלל, סיפור, זמן, צבע, עולם ועוד רבים ושונים. מטרת הערכות היא לאפשר לילדה מרחב לפיתוח היצירתיות. זה הרגע שלה ליצור, לבחור, ולחשוב במרחב ללא שיפוט וללא ״נכון״ ו ״לא נכון״.


יש לו חוטם בולבוסי? / שלומי איגר
על יוצרי המשחקים תיאו ואורה קוסטר ששילבו בין פשטות וגאוניות
ההרמוניה המוצלחת ביניהם מתוארת תמיד בחלוקה לתחומי אחריות- כאשר תיאו, מעצב, פסל, ואיש מלאכה מוכשר היה אמון על הפיתוח הטכני והיישום, ואילו אורה אחראית לרוב על ההמצאה, החוקים והבנה ורגישות לעולמם הפנימי של המשתמשים, הילדים.



סיימון אמר: לשחק במקום לתת פקודות / טל חן
האם חוקים בתוך המשפחה, יכולים להיות כמו חוקים במשחק?
תהיתי, ביני לבין עצמי, ממתי נהיה לו חשוב כל כך למלא אחר חוקים והוראות. ולמה בעצם חשוב לו יותר לעשות מה שהמשחק האלקטרוני מבקש ממנו לעשות, מאשר מה שאני מבקש ממנו לעשות?


פירמידות מלגו / טל חן
על משחקי בנייה והרכבה
מחקרים מצאו תועלות התפתחויות רבות במשחק באבני בנייה. הוא מפתח את ראיית המרחב של הילד, את יכולת התכנון, מוטוריקה עדינה ואפילו את כישורי השפה (שגם היא כנראה, עשויה מאבני בניין שאנו מרכיבים יחד)


הכול סליים / שרון קנטור
מהו בעצם הסליים, ומדוע מדובר באחת התופעות החשובות ביותר של תקופתנו?
הסליים מעצבן אותנו כי אנחנו לא מבינים אותו. מהו? איזו הנאה מוצאים בו הילדים (ובואו נעזוב כבר בשלב זה את הפוליטיקלי קורקט ונקרא להם ילדות)? למה הוא טוב פרט להיאחזותו העיקשת בשערות ובריפוד הספה?