שהם סמיט
ספרות
מה שהלב רוצה / יותם שווימר
מחשבות בעקבות הספר "אברה - המסע אל הציור" מאת שהם סמיט ואברהם פרדו
הפרויקט החגיגי ויוצא הדופן הזה מעניין מבחינות רבות – אמנותיות, ספרותיות וחברתיות. לכן, יותר משנדרשת אליו התייחסות ברשימת ביקורת סטנדרטית, הוא מאפשר – ואפילו מעודד – הצפה של סוגיות שונות, שאת חלקן אבקש להציג בטקסט זה.
ספרות
דידי די! היא Nina no!
ראיון עם אנט אפל, מתרגמת ספרי ילדים ישראליים לאנגלית
בהתחלה אמרתי שאין לי מושג איך לגשת לתרגום הזה. אם אמצא רשימה של מילים שלכולם יש את אותו סוף (למשל, lady, baby, gravy), זה לא יתאים בכלל לאיורים. ואם אמצא חרוזים שמתאימים לאיורים, זה לא יתאים לעקרון של משחק המילים. כמעט הרמתי ידיים.
ספרות
המהדורה המקוצרת / יותם שווימר
על הספרים "מתגלגלת", "נר השמן של אורי ואוריה", "בובות של נייר" ו"מעיל ושמו שמואל"
המבוגרים האחראיים על חינוכה והתפתחותה של רונה (ההורים, הגננת) מסרבים לאפשר לה להחזיק באותו פריט יקר ערך עבורה, שמסמל את ההיאחזות בילדות. הם נחושים "לבגר" אותה, להצעיד אותה אל עבר מפתן עולם המבוגרים הרציונאלי, הענייני
ספרות
מסע במסילת התרגום / לי עברון
רשימת ביקורת על התרגום החדש ל"ילדי המסילה" מאת אדית נסביט
ילדים הוריים וצירופי מקרים מופלאים נמנים עם אבות המזון הספרותיים שלי, ובכל זאת מצאתי את עצמי קוראת את "ילדי המסילה" בלי הנאה יתרה. כשהתחלתי להשוות את תרגומם של סמיט וכץ למקור, התבררה לי הסיבה לכך: לא אחת נתקלתי במשפט קשה להבנה, השוויתי למקור ומיד אורו עיניי
ספרות
ילדי המסילה / אדית נסביט
בלעדי - פרסום פרק ראשון מהתרגום החדש של שהם סמיט ואמנון כץ
לשלושת הילדים בני המזל האלה תמיד היה כל מה שצריך: בגדים יפים, בית מחומם, חדר ילדים מקסים עם טפט 'אמא אווזה' על הקירות והמון צעצועים. היתה להם מטפלת נחמדה ועליזה וכלב ששמו ג'יימס, שהיה ממש-ממש שלהם.
ספרות
המהדורה המקוצרת / מור פוגלמן-דבורקין
על "סופי והפינגווינים", "פעם היינו משפחה" ו"דודה לאה מאת: שומיש"
מה זו משפחה? באיזו מידה קיימת עדיין קטגוריה "טבעית" כזו בעידן שבו ישנן פתיחות והכרה הולכות ומתרחבות בדגמים שונים של המוסד הזה? ועד כמה מרגיש כל אחד מאיתנו שיש לו מקום משמעותי במבנה המשפחתי הפרטי שלו, יהיה אשר יהיה?

