על מלאכת האיור / בתיה קולטון

26 תגובות:

1. נעה סמלסון הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 14:41

   מרתק. מותר לשאול מאין תמונת הכיתה החו”לית?

2. איציק רנרט הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 14:42

   מזל טוב על הספר החדש, בתיה.הוא כל כך יפה שהנשימה נעתקת.

3. דנה זייברט הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 15:03

   רשימה יפהפייה ומרתקת. תודה.

4. ליהי הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 15:26

   כתבה מעולה תודה רבה! קראתי בשקיקה

5. עינה ארדל הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 21:27

   אוהבת את שתיכן!

6. רוני הגיב:

   22 ביולי 2010 בשעה 23:48

   הספר פשוט נפלא, כמו תמיד אצל נורית זרחי, והרשימה הזאת פותחת אותו כמו פרח. פשוט מרתק.
   מאוד אהבתי את הקונטור השונה של מלכי. היא נראית כל הזמן כמו ילדה שבאה מציור אחר.

7. אלית אבני-שרון הגיב:

   23 ביולי 2010 בשעה 1:24

   תהליך עבודה מרתק- תודה רבה רבה ששיתפת
   ציורים- נהדרים , כתמיד
   אבל עכשיו כשאני יודעת את הביסות לבחירות הספציפיות
   והלך הרוח – זה מקסים פי שתיים
   הרבה הרבה תודה
   🙂

8. אורית עריף הגיב:

   23 ביולי 2010 בשעה 10:07

   בתיה,
   איזה יופי של רשימה ואיורים.
   תהליך העבודה שאת מתארת מרתק.
   שאלה קטנה: איפה בתהליך הזה (מקבלת הטקסט הראשוני ועד הוצאת הספר מהכרכיה) את נהנת ועובדת בשמחה ואיפה רגעי השבירה ו”נו שיגמר כבר נשבר לי” ? איך את מעבירה ומפרקת את הרגעים האלו וממשיכה הלאה?
   תודה רבה.

9. בתיה קולטון הגיב:

   23 ביולי 2010 בשעה 14:12

   נעה- התמונות הן מאוסף התמונות הגדול שלי המחולק לנושאים ותתי נושאים ובהחלט נחשב לירושה שווה.
   אורית שאלה מצויינת- אז ככה כשאני מקבלת את הספר רני מאד שמחה ומבחינתי סיימת .
   אבל אז צריך להתחיל-קשה
   למצוא רעיון עיצובי דמויות רפרנס- מאד קשה
   דווקא מלאכת הציור היא קלה ומענינת כמו שחייה במים מוכרים עמוקים ובטוחים.
   צביעה- שוב קשה.
   הכי קשה כריכה אחרי שסיימתי זה כמו להתחיל פרוייקט חדש רק שהפעם אני מרגישה מוגבלת ונתונה לחסדי המעצב
   וההוצאה-טירטורים.
   הדפוס קצת דומה לכל התהליך באים בשמחה ובהתרגשות אבל אחרי הלוח הראשון מתחילה עבודה קשה מייגעת .
   פירוק הקושי כמו כל קושי בחיים- בהתחלה מדחיקים ובורחים ואחר כך מתמודדים ולבסוף שמחים שהקושי נגמר וברוב המקרים גם היה כדאי.
   אבל מה שהכי עוזר זה חברים טובים טובים שהם גם מאיירים ואיתם מפרקים את הקושי מצויין.

   תודה לכל המגיבים

10. אורית עריף הגיב:

    23 ביולי 2010 בשעה 17:15

    בתיה,
    אני תמיד מוצאת יותר מחצי נחמה בצרת רבים… 🙂
    תודה

11. מריו סרמונטה הגיב:

    23 ביולי 2010 בשעה 17:18

    בתיה , איזה כיף להכנס לעולמך. תודה

12. מריו סרמונטה הגיב:

    23 ביולי 2010 בשעה 17:22

    אגב אם אני זוכר נכון הספר “איך באים תינוקות לעולם” הוא מתוך סדרה של הפסיכולוג זאב סגל , לא?

13. רחל הגיב:

    25 ביולי 2010 בשעה 9:38

    רשימה כייפית, כנה ומשעשעת! נהדר!

14. אפרת דקל הגיב:

    26 ביולי 2010 בשעה 7:50

    תודה רבה לך, זאת תוספת מצויינת לקריאה בספר.
    זה בדיוק מסוג הדברים שתמיד מסקרנים אותי, מה מסתובב במוחו של היוצר.

15. קרן הגיב:

    31 ביולי 2010 בשעה 8:31

    הרשימה הזו הצליחה להכניס את הקורא ההדיוט ברזי חוט המחשבה וה”פיתוח” ב”מעבדתו” של המאייר.
    התהליך הזה תמיד מסקרן ואינו שקוף בתוצר הסופי – הספר המאוייר. בחלק מן הסרטים שיוצאים לקהל בדי.וי.די מוסיפים
    את החלקים הללו ובשבילי זה אחד החלקים המעניינים ביותר. המללת התהליך נעשתה בחן רב ובבהירות מירבית, עד שהצלחתי
    לראות זאת מול עיני. תודה!

16. נירה לוין הגיב:

    1 באוגוסט 2010 בשעה 8:12

    צירוף הטקסט של נורית זרחי והאיורים שלך, בתיה, יצר יופי של ספר. אני קוראת בו שוב ושוב, ובעצם הייתי רוצה שיספרו לי עוד על השתיים הללו… העבודות שלך הן מקור להנאה גדולה.
    ועוד דבר חשוב – אני מניחה שאת מתכוונת לאנדה עמיר, ולא כפי שנכתב.

17. Anne of green gables הגיב:

    14 באוגוסט 2010 בשעה 21:51

    רשימה מרתקת! מאוד מעניין לקרוא על הבחירות שלך ועל תהליך העבודה.
    אני מאוד אוהבת את הציורים שלך וכשהם באים יחד עם הסיפורים של נורית זרחי – זו חגיגה אמיתית.

18. ליאורה גרוסמן הגיב:

    16 באוגוסט 2010 בשעה 17:24

    בתיה, איזה יופי. אוף. מעצבנת שכמותך. הרעיון של לעבוד מול תמונות מחזור הוא כל-כך מבריק, שאני ממש מבואסת שלא חשבתי על זה אף פעם בעצמי. אני מקווה שלא אכפת לך, שאני אעתיק ממך בכל הכוח. ממילא אני אף פעם לא מעתיקה אותך כמו שצריך…

19. נוף הגיב:

    16 באוקטובר 2010 בשעה 11:42

    רק אני שמתי לב שהאיור של בתיה קולטון ורותו מודן דומה להפחיד עד זהה? אני לא מצליחה להבדיל ביניהן. וכששתיהן מאיירות את נורית זרחי זה כבר די מטריד (בתיה ב”מלכי” ורותו ב”ספר הפנטסטי של נורית זרחי”, “אמבטים”, “עלמה או היום השישי”).
    כלומר, למה להחליף מאיירת אחת באחרת? או שרק לי זה נראה בעייתי?

20. שלומי שבן והפסנתר – מגדל הפזמון, 2009 « סיפור, כיסוי. הגיב:

    17 באוקטובר 2011 בשעה 0:07

    […] בתיה קולטון, שבאמתחתה מספר רב של ספרי ילדים, וגם הדברים המקסימים שכאן. "שלומי פנה אליי כיוון שרצה כי את שיריו יעטרו ציורי […]

21. המהדורה המקוצרת : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    5 בינואר 2017 בשעה 19:18

    […] נח" בשיתוף עם "הקיבוץ המאוחד", מלווה באיורים של בתיה קולטון. במידה רבה מחזירה קולטון לדמויות של מולודובסקי את […]

22. לי מרגלית הגיב:

    9 בינואר 2017 בשעה 19:09

    האיורים האלה מדהימים!
    בנוגע למראה הקו של מלכי- הצלחת להעביר את השונות שלה, ובגדול!!!
    הכל מהמם!
    (חוץ מעיני הצ’יוואווה של דוד מורדוך. לא שהן מכוערות, פשוט-הן מלחיצות…)

23. לי מרגלית הגיב:

    9 בינואר 2017 בשעה 19:15

    ונוף, את מה-זה צודקת!
    (לפחות חצי ממה שאמרת נכון, אבל) האיורים של “להתראות באנטרטיקטה”, נראים כאילו חושבים שאנחנו מטומטמים ושנחשוב שזאתי בתיה קולטון כשבעצם זו רותו מודן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

24. לי מרגלית הגיב:

    13 באפריל 2017 בשעה 10:18

    סליחה על זה…………………………………..

    🙁

25. שפת הנוסטלגיה : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    28 במאי 2017 בשעה 8:48

    […] הקטעים היפים בפרק מחזיקה המאיירת בתיה קולטון איור שלה לשיר "הקיפוד" מאת אנדה עמיר. היא אומרת […]

26. אריות, חתונות ופינגווינים : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים הגיב:

    30 בדצמבר 2021 בשעה 23:27

    […] ומעניינות, שמוסיפות לסיפורים רעננות ועומק. באיוריה של בתיה קולטון לגרסה המקורית של הסיפור “להתראות באנטארקטיקה”, […]