כללי

• פתוח לציבור

הפלא ופלא! – ראיון עם ליאת סגול על פסטיבל ספרי ילדים

בין התאריכים 6-8 ביוני הולך להתרחש פלא! פסטיבל שמוקדש כולו לספרי ילדים. הפסטיבל, שזו שנתו הראשונה, יתקיים בבת ים ובמשך שלושה ימים יספק תכנית עשירה שכל תכניה קשורים לספרות ילדים וליוצרות וליוצרים אותה. יוזמת ומנהלת הפסטיבל, ליאת סגול, לשעבר בעלת חנות ספרי הילדים “אמלי ופפו”, מספרת על הסיבות להשקת הפרויקט ולמה חשוב כל כך לתמוך בספרות לילדים ולקדם אותה.

שלום ליאת, מה שלומך? ספרי לנו על היוזמה להקים פסטיבל סביב ספרות לילדים. מה היתה המוטיבציה לפרויקט המיוחד?

שלומי? מצוין, אם כי ימים אלו מאד לחוצים. הגעתי לשלב שבו אני לא ישנה בלילות…

“פלא” הוא פסטיבל ספרי הילדים הראשון בישראל המבקש לקדם את ספרות הילדים ולשים עליה זרקור (ענק). יש לנו ספרות ילדים עשירה ונפלאה, ועלינו לשמר אותה, לטפח אותה ואולי יותר מכול – לחגוג אותה. ונדמה לי שהיום יותר מתמיד, נכון הדבר נוכח הפרידה מיוצרים כמו אורי אורלב, מאיר שלו ויהונתן גפן. מתוך המקום הזה הצלחתי לגייס את המשפחה שלי לתמוך במיזם החלוצי הזה.

מטרותיו: לקרב בין ילדים לספרים, לעודד הורים להקריא לילדיהם, אך לא פחות חשוב – לקדם את היחס לספרות הילדים כסוגה אמנותית בעלת ערך, כמו גם ליוצריה – הסופרים.ות והמאיירים.ות. בפועל, מדובר בשלושה ימים של אירועים ופעילויות לילדים וגם למבוגרים בהשראת ספרות ילדים: מופעי מוזיקה, הצגות ילדים, מפגשים עם סופרים.ות ומאיירים.ות, סדנאות יצירה והנחייה, סדנאות אמן, מופעי חוצות, יריד מכירת ספרים ואיורים, תערוכות איור, מיצגי בובות ספרותיות ועוד.

המוטיבציה ליוזמה היא האהבה שלי לספרי ילדים, תשוקה אפילו, שבוערת בי כבר עשרים שנה. ספר ילדים טוב הוא בבחינת שירה בעיניי – במעט מילים, ובאמצעות איורים, הוא מצליח לזקק את הדברים הנסתרים מן השיח ומן הלב. עבור ילדים וגם עבור מבוגרים.

מהו התפקיד המהותי והייחודי של ספרות ילדים אל מול אמנויות אחרות המיועדות לקהל צעיר?

נהוג לומר שספר ילדים הוא המוזיאון הראשון שפוגש הילד. זהו המפגש הראשון של התינוק (במקרה הטוב) או הילד (במקרה הרע) עם ייצוג ויזואלי של העולם, ועד שהילד לומד לקרוא בעצמו, באיור לבדו הוא מתמקד (ואיזה הורה לא נתקל בסיטואציה שבה הילד מפסיק אותו ומסב את תשומת לבו לחיפושית או לחתול מסתתר?). בנוסף, החשיבות של ספר לילדים הוא ההזדמנות שהוא מייצר עבור ההורה והילד – רגעים בהם הורה מקריא לילדו, ושניהם מצויים בתוך חלל מנותק ופרטי. זהו רגע של פלא, ולכן, בין היתר, קראתי לפסטיבל “פלא”.

הפסטיבל כולל מגוון אירועים ופעילויות. כיצד נבחרו התכנים לפסטיבל? האם היה קו מנחה בבחירות התוכן?

אני מתייחסת לפסטיבל כהפקת מקור גדולה, מטרייה של שלל תכנים הכרוכים בספרות הילדים (אני אוהבת לראות את המיזם כשמש עם קרניים, שבמרכזה מוצב הספר). באמצעותו ביקשתי להרחיב את החוויה של הספר ושל הקריאה ולהפגיש את הספר עם אמנויות אחרות: תיאטרון, שירה, מוזיקה, תנועה וכמובן, איור וכתיבה. בהתאם אצרנו בפסטיבל תכנים עבור ילדים, הורים ושוחרי ספרות ילדים, כשהקו שהנחה אותנו היה איכות ומגוון, הן ברמת הגילאים, הן ברמת סוג הפעילות, והן ברמת האמצעים הכלכליים.

מעבר לכך, יצרנו בפסטיבל הפקות מקור כגון מיצבים של בובות-ענק בהשראת ספרי ילדים; תערוכת איור, פרי סדנאות האיור לתלמידי בת ים; תערוכת איור “יוצאים מהספרים” בה משתתפים כ-50 מאיירים ומאיירות המעניקים חיים חדשים לגיבורי וגיבורות ילדות ספרותיים; שעת סיפור למבוגרים (מפגש עם ספרי ילדים מרחבי העולם, יצירות מלאות פיוט ועומק); וערב מחווה לנורית זרחי בדגש על האיור בספריה.

מעבר לכך, היה לי חשוב לקדם את תחום האיור, ולכן ביום האחרון של הפסטיבל, במקביל לאירועי הילדים וההורים, יתקיים בטרמינל העיצוב ליין-אפ של אירועים למבוגרים הקשורים לאיור: יריד מכירה של איורים, ספרים ומוצרים מאויירים מקוריים; השקת תערוכה האיור “יוצאים מהספרים”; וערב המחווה לנורית זרחי.

בחזון שלך, איך את רואה פסטיבל כזה: האם מדובר בפסטיבל שנתי? האם הוא יכלול תכנים שאינם קשורים רק לספרות? 

בהחלט. השאיפה היא ליצור מסורת – פסטיבל שחוזר על עצמו מידי שנה, אך הוא כולל אך ורק תכנים הקשורים לספרות ילדים. הם בהחלט ראויים לכך!

אנא שתפי אותנו כיצד נוצר הקשר עם העיר בת ים ומדוע בחרת למקם את הפסטיבל שם?

שאלה מעולה! אנשים רבים, כשאני מספרת להם על הפסטיבל, מרימים גבה כאשר הם שומעים שזה יתקיים בבת ים. ואני משיבה “דווקא בת ים” כי לקיים את הפסטיבל בתל אביב זה הכי קל ופשוט. בחרתי בבת ים, עיר עם גוונים חברתיים רבים (ואגב, העיר הכי מבוגרת בישראל), לארח את פסטיבל ספרי הילדים הראשון ולקדם בה שיח תרבותי, אמנותי וקהילתי.

ראשית, בשל זיקה אישית לעיר – סבי וסבתי היגרו אליה מטורקיה בשנת 1977 וחיו בה עד שנפטרו. אבל חשוב מכך, כאן מצאתי בית ושותפים לרעיון. צביקה ברוט, ראש העיר, פתח בפניי את הדלת ורתם את צוותי העירייה, ובאמצעות התרומה של משפחתי העניק להורים ולילדים בעיר את האפשרות ליהנות מתכנים שאולי לא היו נגישים להם קודם. ואין כוונתי רק לאירועי השיא של הפסטיבל (שניתנים בהנחה לתושבי בת ים). הכוונה לתוכניות חינוכיות וקהילתיות שהוצעו לתושבי בת ים חודשים קודם לפסטיבל. ואם דיברתי על השאיפה לקרב בין ילדים לספרים, הרי שאלה הם התכנים עם ההשפעה המשמעותית ביותר.

במסגרת הפרויקט החינוכי, שאותו ריכזה איריס ארגמן, ניתנו לתלמידים מבתי ספר בעיר סדנאות כתיבה ואיור על-ידי מיטב המנחים.ות. התוצרים שלהם יוצגו בפסטיבל בתערוכה שתתקיים במוזיאון בת ים לאמנות. כמו כן, הוצעה סדנת כתיבה לקהילה המבוגרת בעיר בנושא “זיכרון ילדות”.

במסגרת הפרויקט הקהילתי, שאותו הנהיג אבי סביליה, התגבשו קבוצות של הורים, ילדים ובני נוער, ויחד עם אמנים הם בנו בובות ענק של דמויות מחמישה ספרי ילדים ונוער. בפעילות זו השתתפו חמש קהילות, בין היתר: קהילת יוצאי ברית המועצות, קהילת צעירים דתיים, ואפילו קהילה של בני נוער עם צרכים מיוחדים. בתוך כך, הפגשנו את הילדים וההורים עם הסופרים.ות והמאיירים.ות של הספרים. את הבובות, שעדיין נבנות, נציג ברחבת ההפנינג של הפסטיבל.

בעבר הקמת חנות לספרי ילדים – בה נערכה השקת כתב העת “הפנקס” – לצערנו, החנות נסגרה. האם את מתגעגעת לחנות? האם יש מחשבות לחזור למשהו בכיוון הזה?

נכון, וזה היה ערב נהדר, ובכלל תקופה יפה. אבל זה היה מזמן (12 שנה ויותר), ומרגע שהחלטתי לסגור את החנות, לא הבטתי לאחור ואין בי געגוע. מאז עשיתי תואר שני במחקר תרבות הילד, ובדיעבד התבשלתי לתוך ה”פלא” הזה. ועוד דבר, היום, עם ההקמה של הפסטיבל, אני מבינה עד כמה החנות חיונית לייתכנותו – הוצאות ויוצרי ספרים זוכרים אותי מאז, ויודעים מה באמת מניע אותי.

כמי שניהלה חנות ספרים איך את תופסת את תחום ספרות הילדים? מה נדרש כדי שהן החנויות והן ההוצאות וכמובן הספרות עצמה יפרחו, יזינו אחת את השניה? האם זה אפשרי בכלל במציאות הישראלית?

קשה לי לענות על השאלה. הרבה שנים אני לא בתחום. אך כעת, כשחזרתי לדבר עם הוצאות, סוכנים, יוצרים ובעלי חנויות, אני מבינה שזה נהיה יותר קשה מבעבר. אני מאמינה בשיתוף פעולה, והיום יותר מתמיד אני מבינה כמה הוא חשוב. אני רואה כיצד הוצאות הספרים הקטנות חוברות לקולקטיב, ובמקום להתחרות אחת בשניה, מבינות שביחד קל יותר. אולי כך צריכות לעשות חנויות הספרים העצמאיות שעוד נותרו. אני באופן אישי, מורידה בפניהן את הכובע. ואגב, אני מאמינה שמה שנעשה ב”הפנקס” – כתב העת והכנס השנתי – מקדמים את התחום ומשמרים את הגחלת של ספרות הילדים.

אנא שתפי אותנו בכמה ספרי ילדים אהובים עלייך מהשנים האחרונות.

יש כמה שאני מאוד אוהבת: “נפש אבודה” של אולגה טוקרצ’וק והמאיירת יואננה קונסחו – ספר פיוטי למבוגרים שמתחזה לספר ילדים; “נוני ונוני יותר” של נעמה בנזימן – פיקצ’רבוק מרהיב ומלא כנות; “הארנב הקשיב” – ספר נפלא לקטנטנים (וגם למבוגרים) על חשיבותה של ההקשבה; וספרה האחרון של אורית גידלי “אנשים נגעו בירח”, עם האיורים של תמי בצלאלי – ספר חכם ורגיש להפליא.

איזה ספר ילדים הותיר בך את החותם הגדול ביותר?

אחד מספרי הילדים הנפלאים שתורגמו לעברית הוא “סבתא מעופפת” של וולף ארלברוך. אני חוזרת אליו אחת לכמה זמן, וכל פעם מחדש מתרגשת. לא ניתן להשיגו, ולכן למי שלא מכיר, מסופר בו על זוג מבוגר – הוא, רגוע ואדיש להכעיס, והיא, לא מפסיקה לדאוג, בעיקר על שטויות. עד שיום אחד היא מוצאת גוזל שחרור, ולראשונה בחייה יש לה סיבה אמיתית לדאגה. היא מחליטה לטפל בו – היא מזינה אותו, שומרת עליו, ולבסוף מנסה ללמד אותו לעוף. את הסוף אתם יכולים לנחש.

רצה הגורל ולפני כחודש חילצתי מהחצר גוזל של ציפור, שחרור, רגע לפני שהחתולה שלי עמדה לאכול אותו. אלי, בתי הקטנה (בת 11), ניסתה לשדל אותי להשאיר אותו ולטפל בו עד שיגדל ויתחזק. לרגע השתעשעתי עם הרעיון אך לבסוף הסענו אותו לבית חולים לחיות בר. למחרת קיבלתי הודעה שהוא לא שרד. לא סיפרתי לאלי אך כל אותו יום הסתובבתי עם תחושת מועקה. אולי ויתרתי על התיקון שלי, ועל ההזדמנות ללמוד לעוף…

מעבר להיותך יזמית בתחום ספרות הילדים – האם יש לך גם מחשבות להתנסות בכתיבה? להוציא לאור ספר שלך?

כמי שהיתה בצד השני של הדלפק, כלומר מוכרת ספרים המקבלת מידי שבוע עשרות ספרי ילדים ונוער, מרביתם לא מוצלחים, אני משאירה את מלאכת הכתיבה לאלו המחוננים לכך. די לי בתפקיד שלקחתי על עצמי – בזעיר אנפין לקדם את היצירה הספרותית לילדים.

ובהמשך לכך, האם יש לך חלום – בהקשר של הפסטיבל או בכלל – שתרצי לחלוק איתנו?

החזון שלי הוא לייצר חג חדש בישראל, כמו שבוע הספר, אלא של ספרי ילדים. ואני מקווה שפסטיבל “פלא” בבת ים יגיע למעמד שזוכה לו פסטיבל המחול בכרמיאל – שהעיר תהפוך למוקד משיכה עבור ילדים, הורים וכל מי שאוהב ומתרגש מספרות ילדים.