זהירות! יש זקנה בסוף הספר הזה / אפרת אוסט
האם ספרות הילדים מעיזה להסתכל לזיקנה בעיניים?
ינואר 29, 2019
המטמורפוזה הזו. ההבנה שמדובר בקו רציף שכולנו נעים עליו בכיוון משותף. קו מישורי שאם אעז להסתכל על האופק שלו אראה את קצהו המפחיד והבלתי נמנע. אראה את הזדקנותי שלי. את כפות ידיי הקמוטות והכתמים השזורים עליהן. את גבי השפוף שכבר לא מצליח להזדקף כמו פעם.
איזו נקודת מבט מעניינת. עלה בראשי “דו-קרב” של דויד גרוסמן, אמנם גם שם אין התייחסות לתהליך ההזדקנות, אבל ישנן דמויות של זקנים והשוואה בינם לבין הצעירים שהיו. ובכלל – ספר מקסים 🙂
הנושא של הזדקנות אכן קשה וכנראה שלא קל לכתוב עליו לילדים.
כדאי לקרוא את הספר Maia and What Matters של Tine Mortier עם איורים יפהפיים של Kaatje Vermeire. (מתורגם מפלמית לאנגלי). גם הוא לא עוסק בתהליך ההזדקנות מנקודת המבט של המזדקנים, אבל נוגע ללב מנקודת המבט של הילדה לגבי סבא וסבתא שלה.
אפרת כתבת בצורה מקסימה ורגישה על מצב נתון ואכן לרוב מוסתר.
מוסתר על ידי החווים ואלו שמסתכלים מהצד.
גבריאלה פיין
ישנו ספר שכן עוסק בחלקו בתהליך ההזדקנות. ספר שבוודאי כולכם מכירים “הטרקטור בארגז החול : ספור על טרקטור גדול לילדים קטנים” מאת מאיר שלו. בספר רואים תהליך הזדקנות שעובר דוד ארון וגם הטרקטור. גם באיורים של יוסי אבולעפיה רואים את התהליך שעוברים שני הגיבורים. הסיפור עוסק גם בהתייחסות של החברה לזיקנה.
מוסיפה לרשימה את “ספר הקיץ” הנהדר של טובה יונסן, שעוסק בעדינות ובחן בדיאלוג בין הילדות להזדקנות ולמוות