פנטזיה של בעלת חנות לספרי ילדים / ליאת סגול-קורנפלד
רשימה קצרצרה ואישית בעקבות חנות אחת קטנה
מאי 8, 2010
לקח לי זמן להבין, בעצם כמה ימים אחרי שחזרתי מבולוניה. וכל הזמן הזה המשכתי לשאול את עצמי למה? למה נמשכתי אליה, נכנסת פעם ועוד פעם, כל יום, לפעמים אפילו פעמיים. אליה, לחנות שבכיכר המרכזית.
אבל למה?…
כלומר, גם אני נהנית מחנויות ספרי ילדים, בדיוק בדיוק כמוך, גם אני אחוזת קנאה כשאני קוראת או שומעת דיווחים מהיריד בבולוניה, גם אני כבר חזרתי מחו”ל לא פעם ולא פעמיים עם משקל עצום של ספרי ילדים במזוודה.
את האהבה וההנאה החושית מספרי ילדים אני מבינה במליון אחוז, אבל למה חנות בלי ילדים?
כשאני נמצאת בחנות כזאת חלק מהכיף הוא לראות את הכיף, ההנאה והסקרנות של ילדים שמבקרים שם.
לו הייתי מגלה שאני נמצאת ביריד ספרי ילדים ולא רואה שום ילד או ילדה מסביב, נראה לי שזה בעיקר היה מעציב אותי, וגם מפחיד אותי, אם לחשוב על החלילן מהמלין…