צחוק ועצב דרך סיפור וקצב / דפנה בן צבי

5 תגובות:

1. קוראת הגיב:

   16 ביוני 2010 בשעה 23:41

   כתבת:”ברור שכל ניסיון כזה יהיה עקר ומעצבן”
   לא אנסה לחרוז אבל אוסיף שזו תחושתי למקרא מאמרך שכל כולו נסיון ותירוץ להכשיר את הפרסומת הבוטה לסדנת כתיבה בהנחייתך.
   חבל.

2. תולעת ספרים הגיב:

   17 ביוני 2010 בשעה 10:21

   השאלה האם אפשר ללמד כתיבה היא אחת מאותן שאלות נצחיות המניבות תשובות שונות וסותרות. הטקסט של דפנה בן-צבי הוא דוגמה לאחת התשובות היותר מדליקות שנתקלתי בהן. אם אפשר ללמד כתיבה הייתי רוצה ללמוד אצלה…

3. רונה הגיב:

   20 ביוני 2010 בשעה 22:48

   איך מפשיטים שפה? זה נפלא. אני רוצה ללמוד להפשיט את הלשון אצל דפנה. להביט בה עירומה. ממש מעורר השראה. תודה

4. סדנת כתיבה הגיב:

   18 בנובמבר 2011 בשעה 7:49

   כדי לכתוב ספר ילדים צריך מיומנות וידע איך לעשות את זה. רבים כותבים ספרים לא טובים, וניתן לראות שהם לא עברו הכשרה מתאימה. כדי להפוך כתב יד לספר ילדים טוב, צריך לדעת איך לעשות את זה.

5. haifa הגיב:

   12 ביולי 2020 בשעה 11:39

   יצירה ארס-פואטית מקסימה וענווה! מהי ספרות ילדים ואיך מלמדים לכתוב אכן מסוג הדברים החמקמקים, שקשה להגדיר במילים… יסמין